1 עי' הערה לקמן.

2 בגוף הערבי אלמשאיין, והוא הכנוי שנתנו להם חכמי הערבים, משרש משׁי مشى בערב' במשמ' הליכה, אשר גליתי מציאותו בעבר', עי' הערה לערך ב. מַשּׁוּאָה. וכבר באר מלה זו היטב ר"ש א"ת בפרוש המלים הזרות, וז"ל: משאים שם כת מן הפילוסופים נמשכת אחר דעת אריסטו בכל דעותיו ואריסטו עצמו ראש למשאים ופי' משאים הולכים, כי היו לומדים והם הולכים חוץ למדינה לא יושבים כדי שיתעמלו בהליכה לשמירת הבריאות (ובכ"י שנכתב באודרגטו בשנת קל"ז מוסיף כאן: וגם שיפרדו מחבורת בני אדם). וכך גם האפודי שם: פילוסופים הראשונים שהיו הולכים במדברות ובמקום שואה ושממה ללמוד חכמות אריסטו וידיעת הנמצאות. ע"כ. וכבר הזכירו הסופרים עוד פרושים אחרים. בספר המבוא (כ"י מינכן N. 68, דף 198) באר: משאים, פירוש ההולכים בזכרו הנמשכים לדעת אריסטו ונקראו כן ר"ל על למדם החכמה כשהם הולכים בדרכים ממקום למקום ונאמר משאים על נסעם ממקום למקום ויש קורין משאיין בצד ימין מלשון שְׁאִיָּה על לכתם במדברות והתבודדם שם. פירוש אחר כל המתבודדים הולכים להתעמל על צד הבריאות הם דרכים הקודמים וי"א ההולכים חוץ לעירם כדי שלא יתבטלו בצרכי צבור. ע"כ. ואחרים אמרו שהוא על שם שכך היה דרכו של אריסטו כשהיה מלמד את תלמידיו היה מטיֵל עמם ארוכות וקצרות הנה והנה. והיו מי שכנום גם בשם עברי הולכים, כך ר"י חריזי בתרגומו למו"נ. נרבוני: ההולכים הם כת המשאים הנמשכים אחר דעת אריסטו ונקראו כן לפי שהיו מתעמלים בהליכה להנהגת הבריאות. יוסף בן שם טוב: ר"ל כת המתבודדים ההולכים על צד הבריאות הם דרכי הקודמים. ע"כ. ובמקום אחר: כת אריסטו והם הנקראים ההולכים והמשאיים אשר היותם ממנהגם ההליכה והתבודד בשדות ועזיבת העיירות לבקש הטיול וההפרדה מהמזיקים אנשי המדינות המעיקים כל שלמות (שטינשנידר, המתרגמים העברים בימי הבינים, דף 74).