°, מִשְׁלִיִּי, ת"ז, — מִטֶּבַע הַמָּשָׁל: שנהיתה ההערה והרמז במשכן וכליו לדבר יחוייב שנאמינהו בחוק התורה ומצותיה באופן שיהיה המשלי והרמז מדריך האדם למה שיעשה וכו' ולכן אמר (יחזקאל) שיתבודדו ויבינו ענין הבית וימדדו את תכניתו שהוא המשליי יורה להם טעותם (ר"י אברבנאל, תרומה). שהיה דברו בכל זה דבור המשליי אשר לא יוליד מאומה לסתירת מה שגזרנו (ר"י מוסקטו, נפוצ' יהודה ב). לו הוא דבור המשליי אשר לא יוליד ואם היה שיוליד אין לו מקום רק במדות האנושיות לא במצות האלהיות (שם יח). וזה הוא תערובות מין בשאינו מינו מין שיר ידידות במין שיר משליי (רש"ז, שיורי ברכה 25).