ש"נ, — שה"פ, א) שליחה: ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה מִשְׁלַחַת מלאכי רעים (תהל' עח מט). — ובמדר': לפי שנפתלי כיבד את אביו יותר מדאי שהיה אביו שולחו לכל מקום שירצה והיה זריז במשלחתו ומצא קורת רוח ממנו וכו' ולכך בירכו אביו כאילה שלוחה שהיה רץ במשלחתו כאיל (ר' יודן, מד"ר במד' יד). — ואמר הפיטן: זמֵן נעשים רוחות בלכתם במשלחות, זרם מים מתחלפים בשרתם לאלהי הרוחות (רשב"י הבבלי, אמץ דר, שבת ג אחה"פ). — ב) מִשְׁלַחַת איש צבא וכדומ', במשמ' פטוּרים, Entlassung; congé; discharge: אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות ואין מִשְׁלַחַת במלחמה (קהל' ח ח). — ג) *מִשְׁלַחַת חיות רעות וכדומ', שהן באות תדיר לטרף טרף: בשעת משלחת זאבים אף זאב אחד אונס (ר' יהודה, ב"מ ז ט). שעת משלחת זאבים היתה ולא עמד בית דין וביטל (ירוש' שבי' ד ב). — ד) °השתמשו בזה בזמן החדש במשמ' מלאכוּת, חֶבר אנשים שנשלחו למקום מן המקומות למטרה מן המטרות, mission.