ש"ז, סמי' מִשְׁלַח, — א) שה"פ מן שָׁלַח, מִשְׁלַח יַד, שליחת יד, פעולה, עֵסֶק: ושמחתם בכל מִשְׁלַח ידכם אתם ובתיכם (דבר' יב ז). נתון תתן לו (להעני) ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יי' אלהיך בכל מעשך ובכל מִשְׁלַח ידך (שם טו י). ולאחיך לא תשיך למען יברכך יי' אלהיך בכל מִשְׁלַח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה (שם כג כא). יצו יי' אתך את הברכה באסמיך ובכל מִשְׁלַח ידך וברכך בארץ אשר יי' אלהיך נתן לך (שם כח ח). ישלח יי' בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל מִשְׁלַח ידך אשר תעשה (שם כ). — ב) מקום שישלח שם אדם בהמה וכדומ': וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה לְמִשְׁלַח שור ולמרמס שה (ישע' ז כה). — ואמר הפיטן: הרצה לפניו כל המשלח, והשיבו שלח נא ביד תשלח, ויפצר בו בזאת להשתלח, וילך הוא ונבחר למפלח (יהודה בר"מ, אני חומה, יוצ' לשבה"ג). העז יהיר ונאץ מול שלוחך ונם מי יי' אשר שלחך, זעם ועברה בו באף בשלחך חזר בעל כרחו עשות משלחך (משה בר קלוני', אימת נוראותיך, אחרון פסח).