ש"נ, בכנ' מִשְׁעַנְתִּי, מִשְׁעַנְתֶּךָ, מִשְׁעַנְתּוֹ, מ"ר בכנ' מִשְׁעֲנֹתָם, — מקל שישען עליו אדם חולה או זקן בהליכה, Stab; bâton; staff: אם יקום (החולה ממשכבו) והתהלך בחוץ על מִשְׁעַנְתּוֹ ונקה המכה (שמות כא יט). באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק בְּמִשְׁעֿנֹתָם (במד' כא יח). וישלח מלאך יי' את קצה הַמִשְׁעֶנֶת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות (שפט' ו כא). חגר מתניך וקח מִשְׁעַנְתִּי בידך ולך וכו' ושמת מִשְׁעַנְתִּי על פני הנער וכו' וישם את הַמִשְׁעֶנֶת על פני הנער (מ"ב ד כט-לא). עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש מִשְׁעַנְתּוֹ בידו מרב ימים (זכר' ח ד). — מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ, משל לבטחון שיבטח אדם במי שאינו יכול להושיעו: הנה בטחת על מִשְׁעֶנֶת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו (ישע' לו ו). — וּמִשְׁעֶנֶת קָנֶה לבד, במשמ' זו: יען היותם מִשְׁעֶנֶת קנה לבית ישראל בתפשם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל מתנים (יחזק' כט ו-ז). — מִשְׁעַנְתּוֹ של פלוני, עזרתו: גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך וּמִשְׁעַנְתֶּךָ המה ינחמני (תהל' כג ד). — ובתלמ': הסוס מטמא ברגליו והחמור בידיו שמשענת הסוס על רגליו ומשענת החמור על ידיו (ר' יוסי, זבים ד ז). זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה ועמד והלך בשוק וכו' הלך על משענתו (גיט' עב:). — ובסהמ"א: ותשם יד ימינה על הנערה האחת ותשען עליה כחק המלכות ללכת על משענת הנערות (יוסיפון, פרק ד). — °ובמשמ' מקל: ראו גבי כקשת שח ורגלי אסורות מבלי כבל ורשת, ראו אותי ומשענתי בידי כאלו היתה יתר לקשת (ר"ש הנגיד, בן המלך והנזיר ו). שממשש (הזקן) במשענתו אילך ואילך בשביל שלא יכשל (ערוך, ערך בחש). — ואמר המליץ: על משענותם תעמדי בשעריך, ובעקבותם תרעי את עדריך (ראב"ע, יעלה יפת קול). — וברפואה, °מִשְׁעֶנֶת המדבר: אפופנק לב הטווסית ואשכיה ויסי קרסיני משענת המדבר מ"א דר' (נרבוני, אורח חיים ג יא, כ"י ביה"מ שכתר). אבק הטווסית משענת המדבר שחוקה (שם).