ש"ז, סמי' מִשְׁעַן, — דבר שֶׁיִּשָּׁעֵן עליו אדם, Stütze; soutien; support: ובהשאלה בענין עֵזֶר: ויהי יי' מִשְׁעָן1 לי ויצא למרחב אתי (ש"ב כב יט-כ). כל מִשְׁעַן לחם וכל מִשְׁעַן מים (ישע' ג א). — ואמר בן סירא: פועל טוב יקראנו בדרכיו ובעת מוטו ימצא משען (ב"ס גני' ג לא). קונה אשה ראשית קנין עזר כנגדו ועמוד משען (שם לג כט). — ובתפלה: כי בך בטחנו ועל חסדך הגדול באמת נשעננו ברוך אתה ה' משען ומבטח לצדיקים (תפ' י"ח ברכות, על הצדיקים). — והשתמשו בו בסהמ"א: המתנים הם מסעד לצדי הגוף ומשען לצלעות (מ' אלדבי, ש"א ד). — ומשען הבָּרִיחַ, בחכמת הטבע: והגוף אשר עליו תנוח ציר התנועה יקרא משען הבריח (ראש' למוד ב ד).