ש"נ, — עי' מַשְׁעֵן; ואמר הפיטן: מבן עשרים שנה יתנדבו בחנינה פני שוכן מעונה, נשיאים ודכים במשענה כלם ישוו בנתינה בלי עוד להתמתנה (יוצ' שבת שקלי', אל מתנשא). — ובהשאלה, בדקדוק: וענין מאמרנו אות נבלעת כלומר אין לה תנועה מבדלת בין הנבלעת ובין אשר נבלעת בה אך ישענו בהם בלשון משענה אחת כי המוצא אחד ואין הפרש ביניהם (ר"י א"ת, הרקמה כב).