מִשְׁפָּחָה

ש"נ, סמי' מִשְׁפַּחַת, בכנ' מִשְׁפַּחְתִּי, מ"ר מִשְׁפָּחוֹת, סמי' מִשְׁפְּחוֹת, — א) שם קבוץ לכל האנשים הקרובים זה לזה קרבת מולדת ואבות, Familie; famille; -ily:  לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו אם לא אל בית אבי תלך ואל מִשְׁפַּחְתִּי ולקחת אשה לבני וכו' ולקחת אשה לבני מִמִּשְׁפַּחְתִּי ומבית אבי אז תנקה מאלתי כי תבוא אל מִשְׁפַּחְתִּי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי (בראש' כד לז-מא).  אלה בני חם לְמִשְׁפְּחֹתָם וכו' בני שם לְמִשְׁפְּחֹתָם (שם י כ-לא).  אלה מִשְׁפְּחֹת בני נח לתולדתם (שם לב).  משכו וקחו לכם צאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם ושחטו הפסח (שמות יב כא).  ושמתי אני את פני באיש ההוא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו (ויקר' כ ה).  ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל מִשְׁפַּחְתּוֹ תשבו (שם כה י).  או לעקר מִשְׁפַּחַת גר (שם מז).  או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יגאלנו (שם מט).  וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם (שם מה).  למה יגרע שם אבינו מתוך מִשְׁפַּחְתּוֹ כי אין לו בן (במד' כז ד).  ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וירש אתה (שם יא).  ויכו את העיר לפי חרב ואת האיש ואת כל מִשְׁפַּחְתּוֹ שלחו (שפט' א כה).  וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל מִשְׁפַּחַת בית אבי אמו וכו' וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני (שם ט א-ב).  מי אנכי ומי חיי מִשְׁפַּחַת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך (ש"א יח יח).  נשאֹל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו כי זבח הימים שם לכל הַמִּשְׁפָּחָה (שם כ ו).  שלחני נא כי זבח מִשְׁפָּחָה לנו  בעיר (שם כט).  והנה קמה כל הַמִּשְׁפָּחָה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו (ש"ב יד ז).  והנה משם איש יוצא מִמִּשְׁפַּחַת בית שאול (שם יו ה).  ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים מִמִּשְׁפָּחָה והבאתי אתכם ציון (ירמ' ג יד). וישגב אביון מעוני וישם כצאן מִשְׁפָּחוֹת (תהל' קז מא).  ובוז מִשְׁפָּחוֹת יחתני (איוב לא לד).  והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מדינה ומדינה עיר ועיר (אסת' ט כח). —  מִשְׁפָּחוֹת, במשמ' בני הַמִּשְׁפָּחָה:  ויציאו את רחב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה ואת כל אשר לה ואת כל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוציאו (יהוש' ו כג). —  כל מחלקה ממחלקות השבט:  אך לְמִשְׁפַּחַת מטה אביהם תהיינה לנשים (במד' לו ו).  פן יש בכם איש או אשה או מִשְׁפָּחָה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יי' אלהינו (דבר' כט יז).  ונקרבתם בבקר לשבטיכם והיה השבט אשר ילכדנו יי' יקרב לַמִּשְׁפָּחוֹת וְהַמִּשְׁפָּחָה אשר ילכדנה יי' תקרב לבתים (יהוש' ז יד).  ויקרב את מִשְׁפַּחַת יהודה וילכד את מִשְׁפַּחַת הזרחי (שם יז).  וספדה הארץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לבד מִשְׁפַּחַת בית דויד לבד ונשיהם לבד מִשְׁפַּחַת בית נתן לבד ונשיהם לבד מִשְׁפַּחַת בית לוי לבד ונשיהם לבד מִשְׁפַּחַת השמעי לבד ונשיהם לבד (זכר' יב יב-יג). —  ג) בהשאלה, חבורת אנשים בכלל, כנוי לעם, לגוי: מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו לְמִשְׁפְּחֹתָם בגויהם (בראש' י ה).  ואלה שמות אלופי עשו לְמִשְׁפְּחֹתָם למקמתם (שם לו מ).  שמעו את הדבר הזה אשר דבר יי' עליכם בני ישראל על כל הַמִּשְׁפָּחָה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר רק אתכם ידעתי מכל מִשְׁפְּחוֹת האדמה (עמו' ג א-ב).   הנני חשב על הַמִּשְׁפָּחָה הזאת רעה (מיכ' ב ג).  המכרת גוים בזנוניה וּמִשְׁפָּחוֹת בכשפיה (נחו' ג ד).  כי הנני קורא לכל מִשְׁפְּחוֹת ממלכות צפונה (ירמ' א יה).  שמעו דבר יי' בית יעקב וכל מִשְׁפְּחוֹת בית ישראל (שם ב ד).  ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן הַמִּשְׁפָּחָה הרעה הזאת (שם ח ג).  שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל מִשְׁפַּחוֹת אשר בשמך לא קראו (שם י כה).  הנני שלח ולקחתי את כל מִשְׁפְּחוֹת צפון נאם יי' ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה (שם כה ט).  שתי הַמִּשְׁפָּחוֹת אשר בחר יי' בהם וימאסם (שם לג כד).  והיה אשר לא יעלה מאת מִשְׁפְּחוֹת הארץ אל ירושלם להשתחות וכו' ואם מִשְׁפְּחַת מצרים לא תעלה וכו' (זכר' יד יז-יח).  הבו ליי' מִשְׁפְּחוֹת עמים הבו ליי' כבוד  ועז (תהל' צו ז). —  ד) בהשאלה, כל מין ומין של דברים Art; espèce; species:  ופקדתי עליהם ארבע מִשְׁפָּחוֹת נאם יי' את החרב להרג ואת הכלבים לסחב ואת עוף השמים ואת בהמת הארץ לאכל ולהשחית (ירמ' יה ג). —  ובתו"מ, במשמ' העקרית הראשונה:  מעיד אני על משפחת בית ענוביי מבית צבועים ועל משפחת בית נקיפי מבית קושט שהיו בני צרות והיו בני בניהם כהנים גדולים עומדים ומקריבין על גבי המזבח (ר' יהושע, ירוש' יבמ' א ו).  מעשה במשפחת בית ממל ומשפחת בית גוריון מרומה שהיו מחלקין גרוגרות לעניים בשני בצורת (ר' יהודה, שם ערוב' ד יא).  משפחות בית הפגרים ובית צפריה ומאמאום היו משיאין לכהונה (ר' יוסי, ערכ' ב ד).  משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע (עדי' ח ז).  הריני נזיר אם לא אגלה משפחות יהא נזיר ולא יגלה משפחות (תוספת' נזיר א ג). צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שמשפחה שנטמעה נטמעה (ר' יצחק, קדוש' עא.).  בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (דברי בנות ירושלם ביוה"כ וט"ו באב, תענ' ד ח).  ת"ר משפחה אחת היתה בירושלים שהיו מתים כבן י"ח שנה באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי אמר להם שמא ממשפחת עלי אתם וכו' לכו ועסקו בתורה ותחיו הלכו ועסקו בתורה וחיו והיו קוראין אותן משפחת יוחנן על שמו (יבמ' קה.).  משפחה אחת היתה בירושלים שהיו פסיעותיהן גסות והיו בתולותיהן נושרות עשו להן כבלים והטילו שלשלת ביניהן שלא יהיו פסיעותיהן גסות (ר' יוחנן, שבת סג:).  מעשה בבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו ומת ובאו בני משפחה וערערו לומר קטן היה וכו' (ב"ב קנד.).  ואם אין אחים לאביו וכו' ממשפחת אביו או אינו אלא ממשפחת אמו וכו' מגיד שמשפחות הולכות אחרי אבות (ספרי במד' קלד). —  ואמר החכם לכסיל שבזהו בפחיתות משפחתו:  אתה מום משפחתך ומשפחתי מום בי (משלי חכמים, סי' עד). —  ובהשאלה, *מִשְׁפָּחוֹת של כִּנִים וכיוצא בזה, כמות מרֻבה:  העלה על ראשם משפחות משפחות של כנים (ר' יוסי בר"ח, מד"ר ויקר' יו). —  °מִשְׁפַּחַת לְשׁוֹנוֹת, לשונות שהן ממקור אחד, ולכן דומות זו לזו, כמו עברית וארמית וערבית:  והגאון אמר כי לוז שקדים בעבור שנקרא כן בלשון ישמעאל כי הב' לשונות והארמית ממשפחה אחת היו (ראב"ע, בראש' ל לז).  — °מִשְׁפַּחַת מִלִּים, שהן ממקור אחד:  והנה מלות רבות בלי משפחה (ראב"ע, שפה ברורה ד:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים