ש"ז, סמי' מִשְׁקַל, בכנ' מִשְׁקָלוֹ, מִשְׁקָלַהּ, מִשְׁקָלָם, — כמות הַכֹּבֶד של דָּבָר, Gewicht; poids; weight: ויקח האיש נזם זהב בקע מִשְׁקָלוֹ ושני צמידים על ידיה עשרה זהב מִשְׁקָלָם (בראש' כד כב). לא תעשו עול במשפט במדה בַּמִּשְׁקָל ובמשורה (ויקר' יט לה). קערת כסף אחת שלשים ומאה מִשְׁקָלָהּ (במד' ז יג). ולשון זהב אחד חמשים שקלים מִשְׁקָלוֹ (יהוש' ז כא). ויהי מִשְׁקַל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות (שפט' ח כו). וּמִשְׁקַל השריון חמשת אלפים שקלים נחשת (ש"א יז ה). ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו וּמִשְׁקָלָהּ ככר זהב (ש"ב יב ל). וּמִשְׁקַל קינו שלש מאות מִשְׁקַל נחשת (שם כא יו). לא נחקר מִשְׁקַל הנחשת (מ"א ז מז). ויהי מִשְׁקַל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת שש מאות ששים ושש ככר זהב (שם י יד). וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב וכו' במספר בְּמִשְׁקָל לכל ויכתב כל הַמִּשְׁקָל בעת ההיא (עזר' ח לג-לד). — אכל לחם בְּמִשְׁקַל: והשיבו לחמכם בַּמִּשְׁקָל ואכלתם ולא תשבעו (ויקר' כו כו). הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם בְּמִשְׁקָל ובדאגה (יחזק' ד יו). — הדבר בְּמִשְׁקָלוֹ, בהמשקל שהיה לו, כמו שהיה: והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו בְּמִשְׁקָלוֹ ונשב אתו בידנו (בראש' מג כא). — אין מִשְקָל לדבר, רב מאד, שאי אפשר לשקלו: לא היה מִשְקָל לנחשת כל הכלים האלה (מ"ב כה טז). ונחשת לרב אין מִשְקָל (דהי"א כב ג). — מֹאזְנֵי מִשְׁקָל: ולקחת לך מאזני מִשְקָל וחלקתם (יחזק' ה א). — עָשָׂה מִשְׁקָל לדבר, עשה שיהיה הדבר בְּמִשְׁקָל, בכמות קבועה: לעשות לרוח מִשְׁקָל ומים תכן במדה (איוב כח כה). — ואמר בן סירא: לאוהב אמונה אין מחיר ואין משקל לטובתו (ב"ס גני' ו ה). — ובתו"מ: לקח הימנו במשקל נותנן לכהן (תוספת' חול' ט ט). אין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל ולא במנין ולא תאנים במנין ולא ירק במשקל (שבי' ח ג). האומר משקלי עלי נותן משקלו אם כסף כסף אם זהב זהב מעשה באמה של ירמטיה שאמרה משקל בתי עלי ועלתה לירושלם ושקלוה ונתנה משקלה זהב (ערכ' ה א). ומה היא עושה לו (האשה לבעלה) משקל חמש סלעים שתי ביהודה (כתוב' ה ט). ומקנח (החנוני) מאזנים על כל משקל ומשקל (רשב"ג, ב"ב ה י). בכל פעם שהוא שוקל לעולם אינו חייב עד שיטעננו בדבר שבמדה שבמשקל ושבמנין ויודה לו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין (רבא, שבוע' מג.). אדם היה משקלו חציו מים וחציו דם (מד"ר ויקר' טו). — ובהשאלה, במשמ' כמות קצובה: בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל וביקש להחריב את העולם כולו (רב הונא, ירוש' ברכ' ט ג). — ומ"ר מִשְׁקָלוֹת: כל המשקלות שאמרו כשיעור לטומאתן כך שיעור להכריען (ר' נתן, תוספת' ב"ב ה ג). — ובכנ' מִשְׁקְלוֹתָיו: מידת ארכו ומידת רחבו ומידת משקלותיו ינתן למידת משקלותיו (ב"מ כח.). — ומ"ר מִשְׁקָלוֹת במשמ' אבני המשקל: החנוני מקנח מדותיו פעמים בשבת וממחה משקלותיו פעם אחת בשבת (רשב"ג, ב"ב ה י). ולא יהא נותן מדותיו ומשקלותיו במלח מפני שהן חסירין (תוספת' שם ה ז). לא יעשה משקלותיו של בעץ ושל אבר ושל קסטירון ושל מתכת אלא של זכוכית (שם ט). חוט המשקלות שנים עשר ושל חרשים שמונה עשר (שם כלי' ב"ב ז ב). עור שעשאו חפוי לכלים טהור למשקלות טמא (כלים כו ו). אפילו משקלות שהיו בימי שלמה של זהב היו (רשב"י, מד"ר שה"ש א). — ובסהמ"א: משקלות שנשתברו אע"פ שהחזירן ושוקל בהן (רמב"ם כלים ט ט). — ואמר הפיטן: דחה האלילים ונתצתם ורעיך כמוך תחשקם, הביאה כפר וצדק תרדוף ומשקלותיך לצדקם הקם (רסע"ג, תרי"ג מצות, את יי'). — ובמשמ' מִשְׁקָל מיוחד, קצוב: ראובן שקנה זהב מכותת משמעון פתוראה בהקפה לחדש אלול כל משקל בי"ב זוז (שערי צדק, תשו' הגא' ב ד). — ובמשמ' משא כבד: ויכריחום למשוך קרונות טעונות משקל כמנהג אשר יעשו בארצם (ר' קלוני', אגר' בע"ח ב). ושירכבו על גבנו ושיעמסו משקלם עלינו (שם ו). — ב) °במלאכת השירים, מספר התנועות ואיכותן וסדרן וקצב ההברות זו אחר זו: לשון קדש הכרית, אשר הוא לשארית, בשקלו העברית, במשקלים זרים (תשו' תלמידי מנחם על דונש, לגבור). וירב חרזים מעֻותים ונלוזים בעבור הודיע חכמתו בשוקלו לשון יהודית במשקל הערב אמנם זה המשקל מעֻות ומעוקל (שם, 20). ואיך תאמר כי משקל הערב נכון בלשון יהודית והנה הראיות האלה מכזיבים אמריך וכו' הלא רב סעדיה ז"ל יש לו כמה שירים וכמה חרזים ולא נשקלו במשקל הערב והיית בעת ההיא צעיר תלמידיו בכל שכל ובלשון הערב ומשקליה וכו' ולו ראה הוא כי יתכן להביא משקל הערב ביהודית היה מקדמך (שם 27). ועשה לדוחק המשקל תשפוט ותשמור ותעבור (תשו' דונש על רסע"ג 108). יקרה (אגרתך) בעיני כאשר יקר לנפשי חק מעשר ראשון ולכהן תנופה, מכתב יהודה והגות עבר וחכמת יון ועל המשקל בני עפר ועיפה (ר"ש הנגיד, לכל זמן). כי יש מלה זרה שתהיה שמורה ולא תלך תמיד ההקשה עליה אך לא נקפיד על המשוררים בכמו זה בדחק המשקל (ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג טו). כאשר נראה מאשר לומדים מקצבי השיר ומדקדקים במשקלם (הוא, כוזרי ה יו). ואחר שדברתי על התנועות אדבר על המשקלים והם על שני דרכים הדרך האחד משקל בעלי הדקדוק שישקלו לעולם תנועה כנגד תנועה וכו' והדרך השנית של משקל הפעלים והשמות היא על דרך בעלי החרוזים ושוה במשקל איזו היא תנועה שתהיה או שיהי האות השורש או נוסף אינם חוששין כי לא ישמרו רק מספר התנועות וכו' וזה משקל חכמי לשוננו להיות החרוז מרובע וכו' ויש מי שהוסיף על זה המשקל באחרונה יתד ותנועה (ראב"ע, צחות ה-ז). והנה ר' שלמה הספרדי מנוחתו כבוד חבר שירים על שני המשקלים וכו' אעפ"י שלא עשה כהוגן במלת תשבי כי השין הוא נח נראה והוא הניעו בעבור המשקל (שם). צריך למשורר לשמור משקל השיר ותנועותיו, ואל יוסיף ואל יגרע על משקל אמרותיו, פן יהיה כמשוררי דורנו אשר משקלי שירם שבורים, פעם חסרים ופעם יתרים, ולא ישימו לב למשקל, ולא ידעו אם יכבד אם יקל (ר"י חריזי, תחכמ' יח). וידיעת סדרי השירים שלשה חלקים הראשון במשקל והשני בחרוז וכו' (רש"ט פלקיירא, ראש' חכמה ב ג). ולא זה בלבד אבל שיהיה הדבור בו במשקל רצוני שיש לנו לשקל כל תנועותיו השלמות והבלתי שלמות לשתהיינה בבית אחד מבתי השיר שוות לאשר תהיינה בשאר הבתים (ר"יק, שקל הקדש). משקל שירים הנבחרים בלשון העברים כמה ינעם, חרוז נאה ויפה מראה אל כל רואה ולחיך יטעם (רמב"ח, הקד' במקור נדפס 'הקדז' דרכי נעם). אך המשוררים הבאים אחריהם וכו' הסבו ענין המשקל בשירים לכונה אחרת והוא לשקול מדות הצלעות לפי מספר ההברות וכו' (בן זאב, תל"ע, סי שעו). ואילו הבאתי כל מיני משקליהם לא יכילם ספר (שם, סי' שפ). — °מִשְׁקָל מרֻבע: ויש משקל אחר מרובע בתוספת שוא נע על כל אחד ואחד (ראב"ע, צחות ו). עוד יש לנו משקל מרובע והוא שתי תנועות ויתד ושתי תנועות (קבלה במלאכ' השיר, ניבויאר). — משקל קטן, משקל גדול: דע כי משקל קטן הוא יתד ושתי תנועות ויתד ושתי תנועות דע כי משקל גדול הוא שתי תנועות ויתד ושתי תנועות ויתד ושתי תנועות ויתד ויתד ושלש תנועות (שם). — ובדקדוק, הצורה הדקדוקית של השם או הפעל: כי לו היה כדבריך היה חונך במשקל קרא נא היש עונך וכו' כי חונה ועונה ועושה ופודה ורועה משקל אחד להם (דונש, ערך חונך). הלשון הצחה על משקל הזה היא בנויה ומהיוצאים מהמשקל הזה הם כמו תבות הענינים ואותיות הדבקים וכו' ועל המשקל הזה נבנתה הלשון הארמית (שם). וכבר בארתי בספר ההשגה כי העקר בתת תנת כי הוא מקור מן נתן על משקל גשת מן נגש (ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג יז). וקראתי שם הקל הבא על משקל פעלתי שהוא קל מכל הבנינים (ראב"ע, ספר הדקדוק לר"י חיוג 28). משקל בעלי בדקדוק שישקלו לעולם תנועה כנגד תנועה וכו' והנה שמרו על משקל פעלו וכו' ורבים השתבשו בפעלי הכפל כמו תמם שנמצא פועל עבר כי אם תם הכסף וכן מן חרבו ודללו דל והנה אמרו שמשקלו פע שהוא חסר למד (הוא, צחות ה-ו). כי משקל השמות משתנים (הוא, שפת יתר 14), ומצוי בכל ספרי הדקדוק. — ובנגינה, מדת הקולות וסדרם, tact: כי תנועת המלחמה שקולה במשקל המוסיקה וזה מאמר ידוע אצל גבורי המלחמה (מוסרי הפלסופ' א כ). — °תשובת המשקל, שיהיה צער החרטה לפי טבע העון וההנאה שהגיעה ממנו: ומה גם עתה אם תהיה תשובת המשקל כפי דרכי הרב האלהי מהר"ר יצחק האשכנזי זלה"ה אז אלהינו ית' ירבה לסלוח אליו (רשב"צ דוראן, מגל' ספר). וד' עניני תשובה אלו הן תשובת הנאה תשובת הגדר תשובת המשקל תשובת הכתוב וכו' תשובת המשקל יש לו לשקול שיסבול צער כנגד הנאה שבאה (הרוקח, סי' רו). תשובת המשקל והיא שיש לשקול צערו כנגד הנאתו (דברי חכמ' ודעת חכמה ב יב). — ומשקל הדפק: והמשקל הטבעי מהם (מהדפקים) הוא אשר ימצא במזג השוה וכו' והנה זהו הדפק השקול (פי' אבן רשד על חרוזי אבן סינא). — ובחכמת ההגיון, במשמ' משפט, מאמר שלם שיש בו החלקים ההגיוניים: וכשתחבר שני עקרין הללו לעשות מהם משקל תאמר כל אדם יש באפיו נשמת רוח חיים ומי שבאפיו נשמת חיים מרגיש יצא לך מכללם שהאדם מרגיש (ר"י אבן עקנין, ספר מוסר ב טז). — מִשְׁקְלוֹת הַסְּבָרוֹת, חכמת ההגיון: ולפי שהענינים יש מהם אמת ויש מהם שקר הצרכנו לידע חכמת משקלות הסברות וידיעת המדעות וכו' מפני שאין מביאין את הראיות ומבינין את התשובות על שתי חכמות הללו אלא בידיעת אותן המשקלות ובהכרת אותן הבחינות וכו' ואע"פ שיש מי שחלק על דבר זה ואמר שמלאכת משקלות הסברות צריכה לגופה וחכמה בפני עצמה היא (שם ד ז).