ש"ז, סמי' מִשְׁקַע, — שה"פ מן שָׁקַע; מִשְׁקַע מים, מים צלולים ששקע העפר שבתוכם: המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם וּמִשְׁקַע מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון (יחזק' לד יח). — ורגילים עתה להשתמש במלה זו במשמ' מה שֶׁשָּׁקַע.