ש"ז, סמי' מַשְׁקֵה, בכנ' מַשְׁקֵהוּ, מ"ר מַשְׁקִים, בכנ' מַשְׁקָיו, — א) אדמה מֻשְׁקָה מים: וירא את כל ככר הירדן כי כלה מַשְׁקֶה לפני שחת יי' את סדם ואת עמרה כגן יי' כארץ מצרים (בראש' יג י). — ואמר בן סירא: כן זעמו גוים יוריש ויהפך למלח משקה (ב"ס גני' לט כג).— ב) מי שמַשְׁקֶה, מי שמביא מים לשתות: חטאו מַשְׁקֵה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר הַמַּשְׁקִים ועל שר האופים (בראש' מ א-ב).  ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית מַשְׁקֵהוּ (שם יג). — ג) פקודתו של המַשְׁקֶה: וישב את שר המשקים על מַשְׁקֵהוּ ויתן הכוס על כף פרעה (שם כא). — ד) כל מה שישתה אדם, מים, יין וכדומ', Getränk; boisson; beverage: מכל האכל אשר יאכל וכו' וכל מַשְׁקֶה אשר ישתה (ויקר' יא לד).  וכל כלי מַשְׁקֵה המלך שלמה זהב (מ"א י כא).  ומאכל שלחנו וכו' וּמַשְׁקָיו ועלתו אשר יעלה בית יי' (שם ה).  להריק נפש רעב וּמַשְׁקֵה צמא יחסיר (ישע' לב ו). — ובתו"מ: שנים שהיו באין ממדינת הים אעפ"י שמשאן ומתנן ומאכלן ומשקן כאחד ומת אחד מהם אין חבירו יורשו (תוספת' ב"ב ח ה).  כל ישראל בירושלם כולהם אוכלין מאכל אחד וכולהם שותין משקה אחד וכולהם מתפללין לאל אחד אבל אומות העולם אינן כן אלא שלא כמאכלו של זה מאכלו של זה ולא כמשקיו של זה משקיו של זה (מדר' תנאים, דבר' לג יט).  השותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה דמו בראשו (ירוש' ברכ' ז ו).  ואתם בני אושא שקדמתם רבותינו במאכלכם ומשקיכם ומטותיכם הקב"ה יפרע לכם שכר טוב (ר' נחמיה, מד"ר שה"ש, סמכוני).  נטל קורדום ושיבר את החביות של משקים שהיו לו (פסיק' דר"כ, עשר תעשר). — ובהרחבה לכל דבר נוזל, liquid: שבעה משקין הן הטל והמים והיין והשמן והדם והחלב ודבש דבורים (מכשיר' ו ד).  עיסה שהוכשרה במשקה ונילוש במי פירות (טבו"י ג ד).  אוכל מעשר שהוכשר במשקה ונגע בו טבול יום (שם ד א).  אין טומאה למשקים  כל עיקר (ר' אליעזר, ת"כ שמיני ט ח).  לא מנו חכמים שבעה משקין כמוני פטמים אלא אמרו שבעה משקין טמאים ושאר כל המשקין טהורים (ר' יהושע, תרומ' יא ב).  כל האגודות של בית השווקים טמאין וכו' וכי מפני מה טמאום אלא מפני משקה הפה (ר"מ, מכשיר' ו ב).  ואין מביאין ביכורים משקין אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים (תרומ' יא ג).  כתב במשקין במי פירות וכו' ובכל דבר שאינו מתקיים (שבת יב ה).  אין כותבין (גט) לא במשקין ולא במי פירות (גיט' ב ג).  ושאר כל הנידוכין שדכן במשקין אבל את שדרכן לדוך במשקין ודכן שלא במשקין והן גוש בקערה הרי אלו כעיגול של דבלה (טבו"י ב ג).  היה שותה בכוס שאחוריו טמאים אינו חושש שמא נטמא המשקה שבפיו באחורי הכוס וכו' קומקום שהוא מרתיח אינו חושש שמא יצאו משקין מתוכו ונגעו באחוריו וחזרו לתוכו (כלים כה ח).  סלי זיתים וענבים יוכיחו שהמשקין היוצאין מהן לרצון טמאים שלא לרצון טהורים (שבת קמד.). — משקה סרוח: אשר ישתה פרט למשקה סרוח (ר' אליעזר, ת"כ שמיני ט ח).  אין משקה סורח יותר ממשקה זה שתחת הלשון (ר' ברכיה, מד"ר שה"ש, נפת). — ובסהמ"א: לא כל משקה הבא מן החדר מטמא אלא הדם בלבד וכו' לפיכך אם שתת מן הרחם לובן או משקה ירוק אעפ"י שסמיכתו כדם (רמב"ם, איסורי ביאה ה ו). — ובפרט °דבר נוזל שישתה אדם לרפואה, potion: ואשר יחפוץ הרופא ללוש המשקה עם הדבש (ש' דונולו, ספר המרקח' ה).  ומן המשקים משקה בתאר הזה יוקח נחשת שרוף משקל יודק היטב וישחק וצואת יונים משקל וכו' ישתה זה ביין (קאנון ג יד ד יב).  המאמר הששי במשקים הנקראים אישרובאת ובלשונם שירופי והעסיסים הקרושים וכו' והמשקים הם שליקות או סחיטות מבושלות במתיקה (שם, ה ו). — ואמר המליץ: שיר חברתי עת נתתי אל יוסף משקה איזוביון, חשבתי כי יריק מעיו יפדנו מיד כליון (עמנו', מחב' כג). — °מַשְׁקֵה המלכים, 1potion imperialis במקור נדפס 'potun'.: משקה הראסן חלביץ בלה"ק וכו' נקרא משקה המלכים מועיל לזקנים ולרטובים וכו' ומעורר התאוה ומעיר למשגל (נרבוני, ארח חיים, בהנהג' הזקנים, כ"י שכתר). — °מַשְׁקֶה משמח, potion cordiale1: תאר משקה משמח מועיל לכל תחלואי השחורה וכו' וזה נקרא משקה משמח (נרבוני, שם ג ח). — ומ"ר °מַשְׁקִיּוֹת: זה ספר המרקחות והמשקיות והאבקים והתחבושות וכו' (ש' דונולו, הקד' ספ' המרקח').  ונאה לחכם לידע עוד לבחור את הדבש שיחפץ לשום במשקיות להיות חדש ומתוק למאד ועב (שם א).  וירפאהו מאד פליפוס הרופא במשקיות ובתמרוקים (יוסיפון, דף פח).  ויתכן להיות ובשל מבושל כמאכל המלכים על דרך המשקיות כי ישימו על האש כלי נחשת רחב וימלאו חציו מים וכאשר ירתיחו המים ישימו סיר הבשר עם מים קרים על המים הרותחים (ראב"ע, שמות יב ט).  כי חלקי הרפואה הם שלשה שבאמצעותם יוכל הרופא מסבת החולי לעזור הראשון הנהגת שמירה הב' הנהגת המשקיות הג' הכריתות (ספ' הכריתות, תגמ' הנפ' מג:).