פ"ע1, שָׁקְעָה, תִּשְׁקַע, —  שפל והלך (נפל וכדו') עד שכאלו נבלע בקרקע, versinken; s'enfoncer; to sink down: ויתפלל משה אל יי' וַתִּשְׁקַע האש במד' יא ב. ואמרת ככה תִּשְׁקַע בבל ולא תקום מפני הרעה וגו' ירמ' נא סד. הנוגע בארץ ותמוג וכו' ועלתה כיאר כלה וְשָׁקְעָה כיאר מצרים עמוס ט ה. — ובתו"מ: סרידה שהיא נתונה על פי התנור ושוקעת לתוכו וכו' התנור טמא כלים ח ג. נמצא (המחט וכו') במגופת החבית וכו' שוקעין בתוכה ותחתיה כקליפת השום  טהורין שם ט א. הטביל בו (במקוה) את המטה אף על פי שרגליה שוקעות בטיט העבה טהורה מקוא' ז ז. איזהו סימניה וכו' רבי יוסי אומר כדי שיהא נותן ידו על העוקץ (של הדד) והוא שוקע ושוהא לחזור נדה ה ח. חבית ששקעה לתוך בור של יין ונגע בה טבול יום, מן השפה ולפנים חבור וכו' טבול יום ב ו. ג' אירסין הן ארס שוקע וארס צף וארס עומד כסבכה מלמעלה וכו' ירוש' תרומ' ח ה, שבת א ד. והיו הורגין בהם והולכין עד ששקע הסוס בדם עד חוטמו שם תענ' ד ח. כך היתה עדתו של קרח שוקעת ויורדת עד שעמדה חנה ונתפללה עליהם וכו' ריב"ל בשם ר' יוסי, שם סנה' י א, שם ד. וטעונה שתי נודות אחד של יין ואחד של שמן, של יין מטפטף ושוקע ושל שמן מטפטף וצף סנה' קד:. ג' מיני ארס הן של (נחש) בחור שוקע של בינוני מפעפע ושל זקן צף ר' ספרא משום ר' יהושע דרומא, ע"ז ל:. מעשה והיו נוחרין ערודיאות לאריות באיסטריא של מלך והיו עולי רגלים שוקעין עד רכובותיהם בדם וכו' ר' יהושע בן בתירא, מנח' קג:2. למה ולד דומה במעי אמו לאגוז מונח בספל של מים אדם נותן אצבעו עליו שוקע לכאן ולכאן נדה לא.. התחיל (נבוזראדן) ממדד בחומה והיתה שוקעת בכל יום טפחיים ומחצה עד ששקעה כולה וכיון ששקעה כולה נכנסו השונאים לירושלים מד"ר איכה פתיחתא. —  ושקע פי הכלי, בית אצבעו וכדו': מגופת החבית וכו' היה בית אצבע שלה שוקע בתוכה, השרץ בתוכה החבית טמאה כלים י ג. צלוחית שפיה שוקע אינה טהורה עד שינקבנה מצדה מקוא' י א. — וחותם שוקע, חותם שציורו מקוער בו: אם היתה חותמה שוקע אסור לחתום בה מפני שנעשה צורה, טבעת שחותמה שוקע אסור לחתום בה מפני שנעשה בולט וכו' ר' יהודה, תוספת' ע"ז ח ב, ירוש' שם ג א, ובבלי שם מג:. — וכתב שוקע: לא היה כתבו (של ציץ הכהן הגדול) שוקע אלא בולט כדינרי זהב גיט' כ.. —  ושקע מראהו (של דבר), ושקע במראהו: פחתת, שיהו כל מראיה שוקעין3 וכו' ספרא תזריע פרק טו. שקערורות ויקר' יד לז, שוקעות במראיהם ספרא מצורע, נגעים, פרשה ו. — ושקע בים, בימים במשמ' טבע: מעשה שעשיתי מפרש בים הגדול וראיתי ספינה אחת ששקעה בים והייתי מצטער על תלמיד חכם אחד שהיה בתוכה וכו' ר"ע, ירוש' יבמ' טז ד. מעשה באחד שאמר הרי עלי עולה ושהא להביאה ושקעה ספינתו בים שם נדר' א א, וכעין זה מד"ר ויקרא לז. משל לאחד שנשכו הערוד וכו' וראה תינוק אחד שהוא שוקע במים ושלח ידו והצילו וכו' מד"ר שמות א. אמר הקב"ה למשה, ידידי (נחשון) שוקע בים ואתה מתפלל שם במדבר יג. — *ושקעה החמה וכו': כיון ששקעה חמה עובר עליו תוספתא ב"מ י ז. ד"א מלמד ששינה המקום עליהם4 סדרי עולם והיתה חמה זורחת ממערב ושוקעת במזרח שם סוטה י ד. התחיל גלגל חמה לשקע ותחלת גלגל לבנה לעלות זהו בין השמשות וכו' אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת וכו' ירוש' ברכ' א א. איזהו בין השמשות משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל שם. ממקום שהחמה שוקעת באחד בתקופת טבת עד מקום שהיא שוקעת באחד בתקופת תמוז אילו פני המערב ר' יוסה, שם עירוב' ה א. ואיזהו בין השמשות משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין וכו' ת"ר, שבת לד: א"ל אנטיגונוס לרבי מפני מה חמה יוצאת במזרח ושוקעת במערב וכו' א"ל כדי ליתן שלום לקונה וכו' סנה' צא:. יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה עליו חמה אמר אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובהו וכו' ת"ר, ע"ז ח., ועי' גם מד"ר בראשית י"א. אין מונין ללבנה אלא משתשקע החמה ר' שילא דכפר תמרתא בשם ר' יוחנן, מד"ר בראשית ו, תיאודור, 40: עד שלא שקעה שמשו של יהושע זרחה שמשו של עתניאל בן קנז וכו' ר' אבא בר כהנא, מד"ר בראשית נח5. לעולם אין גלגל חמה שוקע עד שהוא נעשה כמין חרדל של דם רבי הושעיא בריה דרבי שמלאי דקיסרין בשם ר' יצחק בר זעירא, מד"ר ויקרא לא. — *ושקע האור, היום: שקע אורו של גדול מתפרסם אורו של קטן וכו' שקע אורו של עשו מתפרסם אורו של יעקב ר' נחמן, מד"ר בראשית ו. כל שהיום שוקע הוא צונן שם שם יט. — ובדימוי, *שקעה הרוח: לרוח היום בראש' ג ח וכו' לרוח מערבית דנו, לרוח שהיא שוקעת עם היום מד"ר בראשית יט. — ובהשאלה, *שקע בעל הכרם, ירד (מפחד) למקום מחבואים, sich verbergen; se cacher; to hide:  האנס שזרע את הכרם ויצא מלפניו קוצרו אפילו במועד וכו' מאימתי הוא נקרא אנס משישקע6 כלא' ז ו7. —  ובסהמ"א: המוכר שמן לחברו סתם בעת שהוא מזוקק ששקעו ושקטו שמריו מותר לו לערב וכו' רש"י, ב"מ מ: שקע האור ההוא אשר אתה מספר וכו' אמר החבר איננו שוקע  אלא בעיני מי שאינו רואה אותנו בעין פקוחה וכו' ר"י א"ת, הכוזרי ד כ-כא. ומי שעיניו שוקעות ולראות ולהביט מבֹהלות הוא ערום ומתנכל ובעל תחבולות ר"י אבן זבארה, ס' שעשועים, דודזון, 18. האור המשולח מהשמש השוקע באויר, המפלש בו ואינו נראה בו לרקיקותו ליקוטי מקו"ח לרשב"ג, ג טו. וכן צריך שיהיה בפועל כח התחלקות אשר בהם ולחלק כל אבר אע"פ שקצתם שוקעים וקצתם בולטים ראב"ד, פי' יצירה, הקד'. אבל אם חקק בכותל חקיקה שוקעת מותר אפילו אינו גבוה הלבוש, חלק או"ח שבת שז יב. — °ושקע במקום, ושקע בין אנשי המקום ועמהם, כמו הִתפ', השתקע וישב: וכי אתי סהדי ומסהדי דבאלצירא היה שוקע באותו זמן הנזכר וכו' ויאמרו פלוני לא גירש אשתו כי באותו זמן הית שוקע עמנו באלצירא וכו' שידעו יושבי העיר שזה שוקע ביניהם שיכלין להעיד עליו תשו' ר"ת, 288. — ואמרו פיטנים ומשוררים: ועת כי העלה שחר דגליו וכו' קרבי שקעו כי נמלאו טל וכו' רשב"ג, רביבי דמעך, ביאליק רבניצקי א, 32. איך ירדו עיני נהרות מבכי על להבי לבי ו(הצרות) לא ישקָעו ראב"ע, גבהי שחקים, כהנא ב, 36. וכאשר שקעה החמה עלתה החַמה ר"י חריזי, נאם הימ', שער השיר, 181. — ובינ' פָעוּ, *שָׁקוּעַ, שקוע בדבר, ששקע בו: כך היה כל העולם מלא מים במים והארץ שקועה במים אמר הקב"ה ותראה היבשה וכו'   מד"ר שמות טו. — וככנוי לבעל מום: מומין אלו וכו' ושראשו שקוע9 ושקיפס ובעלי החטוטרות וכו' בכור' ז א. חרום, שחוטמו שקוע ת"ר, בכור' מג:. — ובסהמ"א, גם בהשאלה, °שקוע בצרות: מן הצרות אשר אנו בהם טבועים והרעות אשר אנו בהם שקועים ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 120. — °ושקוע בחכמה וכדו', עסוק ומעמיק בה: שהספירות הם הם האלהות לפי דעת השקועים בזאת החכמה ר' דוד בן יהודה ממנטובה, עין הקורא, כת"י. שלא גלה אלה הסודות כי אם לעבדיו השקועים בחכמת האלהות שם. עד שיהיה מהחכמים השקועים בחכמה ר"מ נרבוני, פי' למו"נ ג כט. — °ושקוע בחׂמר: טבועים ושקועים בחומר שער השמים, דר"א אורורה, ה ז. — ואמר המשורר: ושׂחת איך תהי נאה כאישים אשר המה בבור יגון שקועים ר"ש הנגיד, דבריך בתוך לבות, בן תהלים, הברמן ב, 54. ורוחי נצרה אתמול והיום, בתוכה להבות אש לא שקועות ר"י הלוי, לך עיני, זמורה ג, 160. 

— נִפע', נִשְׁקַע, נִשְׁקְעָה, — כמו קל: העל זאת לא תרגז הארץ וכו' ועלתה באׂר כלה ונגרשה ונִשְׁקְעָה10 כיאור מצרים עמוס ח ח. — ובתו"מ: הנהרגין הורגין את הורגיהן והנצלבין צולבין את צולביהן והנשקעין שוקעין את שוקעיהן וכו' ר"א בנו של ריה"ג, מדרש תהלים כב טו, בובר, צד:11. — ובסהמ"א: נילוס עולה וכו' שהטיט העוכר את מימיו נגרש ונשקע רש"י, שם. ר"ל סבר ירד מבול לא"י, ונשקעו בה עצמות המתים הוא זבח' קיג.. מהבלא מתו וכו', ואין לחוש לכל הארץ אלא לשאר ארצות שהיה שם מבול ונשקעו בטיט הוא, שם קיג:. — °ונשקע האור: איננו שוקע אלא בעיני מי שאינו רואה אותנו בעין פקוחה ומביא ראיה מדלותנו ועניינו ופזורנו שנשקע אורנו וכו' ר"י א"ת, הכוזרי ד כא. — °ובמשמ' עסוק וטרוד בדבר בקביעות: שבזמן שאדם נשקע באלו (במדות רעות) קשה הוא לפרוש מהם רמב"ם, הל' תשובה ז ג. — °ובמשמ' ירד לנשיה, נשתכח: וכבר נשקע (כתב) יוני מן העולם ונשתבש ואבד לפיכך אין כותבין היום שלשתן אלא אשורית הוא, תפילין א יט. 

— הִפע', הִשְׁקִיעַ, אַשְׁקִיעַ, תַּשְׁקִיעַ, — עשה שישקע, שירד בנחת: אז אַשְׁקִיעַ מימיהם ונהרותם כשמן אוליך יחזק' לב יד. תמשך לויתן בחכה ובחבל תַּשְׁקִיעַ לשונו12 איוב מ כה. — ובתו"מ: מעשה שאמר ר' יהודה לבנו בסיכני צא והבא לי קציעות מן החבית א"ל, אבא, של דבש היא א"ל השקע ידך ואתה מעלה קציעות מתוכה ספרי דברים שטז, וכעין זה ירוש' פאה ז ג. — והשקיע (האל את) השמש: וזרח השמש ובא השמש, א"ר אבא בר כהנא וכו' עד שלא ישקיע הקב"ה שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו, יום שמת ר' עקיבא נולד רבינו וכו' עד שלא השקיע שמשו של משה הזריח שמשו של יהושע וכו' מד"ר בראשית נח. כי בא השמש, רבנן אמרי כיבה השמש מלמד שהשקיע הקב"ה גלגל חמה שלא בעונתה בשביל לדבר עם יעקב בצינעה וכו' אותן ב' שעות שהשקיע לו הקב"ה חמה בצאתו מבית אביו אימתי החזירן בחזירתו לבית אביו וכו' א"ל הקב"ה אתה סימן לבניך מה אתה בצאתך השקעתי חמה ובחזירתך החזרתי לך גלגל חמה כך בניך וכו' שם שם סח. — והשקיע היוצר כבשונו, השקיע קדרות בכבשון: היוצר הזה משקיע כבשנו מה שמשקיע ראשון הוא אחרון, ברם הכא הלך ראשון בא ראשון הלך אחרון בא אחרון ר' ברכיה, מד"ר קהלת, דור הולך ודור בא. — *והשקיע עצמו בדבר, התעמק להגות בו: לעולם ישקיע אדם עצמו במשניות שאם ירתק יפתחו לו וכו' ר' בנאה, מד"ר ויקרא כא13. ועי' פִע'. —  ובתפלה: בא"י אמ"ה המפיל חבלי שינה14 ומשקיע שנת תרדמה על עפעפי קריאת שמע על המטה, סדור רש"י, תכט, ומעין זה סדור רסע"ג, פז, וברמב"ם הל' תפלה, ז א. — ובסהמ"א: כי אם תקח כלי חרש חלול וסתום מכל צד שהוא מלא מן האויר ותשקיענו בהכרח תחת המים שהוא יעלה למעלה מאליו ר"י א"ת, רוח חן ז. — ואמרו פיטנים ומשוררים: התשקה גנך בסתו ותשוב ותשקיע בקיץ מי נהריו ר"ש הנגיד, בן משלי, אברמסון, 104. — °וכמו הקל: שערי רקיע בו מאורות התקיע, וממנו זורחים במקומם להשקיע ר' שמעון בן אבון, שערי שמים, סליח' ליום ב' עשי"ת. ונוח יש לחברתו בהשקיעו בקברתו ר"ש הנגיד, חסר לבב, בן משלי, אברמסון, 172.

— פִע', *שִׁקַּע, — עשה שישקע וירד דבר בתוך דבר, einsenken; enfourcer; to lay in: פוסק עמו על הגדיש וכו' ועל הסיד מששקעו15 בכבשן ב"ב ה ז. משקעין את הקורה בארץ והעץ יוצא ממנה וכו' סנה' ו ד. היו משקעין אותו16 בזבל עד ארכובותיו וכו' שם ז ב, ג וכעין זה מכי' משפטים מסכתא דנזיקין ה. אם רצה מביא יתידות גבוהות עשרה טפחים ומשקען בארץ תופסתא עירוב' ג ב. התלתן וכו' אם שקע רובה חייבת וכו' ר' יונה בעי מעתה מה ששיקע יהא חייב ומה שלא שיקע יהיה פטור ירוש' מעשרות א ג. צריך שישקע ראשי קנים במים טפח יעקב קרחינאה, עירוב' פו.. אשר הבאשתם את ריחנו וכו' מאותן שהיו משקעין בבנין היו מתים וריחן מבאיש מד"ר שמות ח. ועי' שִׁקּוּעַ. — ושִקע בים, טִבע: אמרו, סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור והיא הראתה למשה קבר יוסף וכו' עשו לו מצרים ארון של מתכת ושקעוהו בתוך נילוס וכו' מכי' בשלח מסכתא בא פתיחתא. משה, אתמול הוא בורח מפני פרעה ועכשיו משקעו בים מד"ר בראשית ל. ושקע את המצריים בים והיתה ידו אחת משקעתן וידו אחת מצלת אתכם שם שמות כד. חס ושלום לא נדמו ישראל לסוסים נקבות אלא גלי הים נדמו לסוסים נקבות ומצריים לסוסים זכרים מזוהמים ורצו אחריהם עד ששקעום בים והיה המצרי אומר לסוסו אתמול הייתי מושכך לנילוס ולא היית בא אחרי ועכשיו אתה משקעני בים וכו' שם שה"ש, סדרא א, לסוסתי ברכבי פרעה. — ושִקע את השמש: בא יעקב ועשה את היום לילה, ששקע לו הקב"ה את השמש שלא בעונתה שם דברים י. — ובתמונה, שקע ממון, הכניס כסף בעסק, בבנין וכדו': א"ר חמא בר חנינא לרבי הושעיה כמה ממון שקעו אבותי כאן17 א"ל כמה נפשות שיקעו אבותיך כאן ירוש' פאה ח ט; שם שקל' ה ו. אל תתן עינך בממון שאינו שלך שהן משקעות שערי הרקיע18 ד"א זוטא ד. — ושִקע הדברים בו, באזניו, במשמ' למדוֹ אותם ועשאו בקי בהם: וידבר משה את כל דברי השירה הזאת באזני העם, מלמד שהיה משקעם באזניהם ספרי דבר' שלד. לעולם הוי רץ אחר המשנה יותר מן התלמוד א"ר יוסי בן ר' בון הדא דאת אמר עד שלא שיקע בו רבי (שלו) רוב משניות אבל מששיקע בו רבי רוב משניות לעולם הוי רץ אחר התלמוד יותר מן המשנה ירוש' שבת טז א, שם הוריות ג ז, וכעין זה סופרים טו ו. — ושִקע עצמו בדבר: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, מה הסימה הזאת אינה נגלית לכל ברייה כך אין לך רשות לשקע את עצמך בדברי תורה אלא לפני בני אדם כשירין ר"ש בן יוחאי, ירוש' ע"ז ב ז. — ושקע דבר בתוך דבר, במשמ' קבע דבר אחר בתוך משנהו: שלש תיבות עשה בצלאל את הארון שתים של זהב ואחד של עץ שיקע של עץ בתוך של זהב ושל זהב בתוך של עץ ר"ח דצפרין, תנחומא ויקהל ז. — ובהגדת ליל הפסח: שהעבירנו את הים ושקע צרינו בתוכו שם, כמה מעלות. — ובסהמ"א: שיקע כותלי הכלי בתוכן ונעשה כאלו נשברו כותליו ר"ח, שבת טז:. מסבת משבצות, מוקפות האבנים במשבצות זהב שעושה מושב האבן בזהב כמין גומא למדת האבן ומשקעה במשבצות וכו' רש"י, שמו' כח יא. ותחזק מצרים על העם וכו' והיו מניחין את מיתיהן ואת חלליהן והיו משקעין אותן (את ישראל) בקרנות ובעגלות מדה"ג שמות יב לג, הופמן, 113; שם מרגליות, ריא. וישקע הורקנוס את להב המלחמה ויכבה את תבערתה ויחדל להלחם בעיר יוסיפון פרק כז, מהד' פרג, מז.. משקע אש חמסים ונקם תלונה אסף ב, עח ב. — °ושִקע בבשר, במשמ' קעקע: גרָב דמאיס, מילפת דקשה הוא כחרס ומשקע בבשר ועושה חריצין רש"י, בכור' מג..— °ובהגוי ובכתיב: שקע אות באות אחרת, הבליע אותה בזולתה: ודקדוק המלה שבבא מלשון כי שבבים יהיה עגל שומרון ושקעו בי"ת אחד בחברתה ואמרו שיבא וכו' אלפסי לעירוב' קא.. — ואמר הפיטן: המצא מחילה לשופכי תהלה ולתוך מצולה שַקע מַעלי בנימין מהענוים, ביום שבתון, סליח' לשחר' יו"כ, מחזור איטל' ב, קט:.

— פֻּע' *שֻׁקַּע, בתו"מ רק בינ' מְשֻׁקָּע, — ששִקעו אותו: נמצא (מת) משוקע בקרקע המערה נזיר ט ב. חבית שהיא משוקעת בתנור וכו' השרץ בתוכה תנור טהור תוספתא כלים ב"ק ו ח. גסטרא שמשוקעת בקרקע וכו' וירדו גשמים ונתמלאת הרי אלו פסולים וכו' שם מקוא' ג א. וכמה היתה (התיבה) משוקעת בתוך המים י"א אמה סדעו"ר ד, רטנר, י:, וכעין זה מד"ר בראש' לג. מודין חכמים לר"ש בכסא שרגליו משוקעות בטיט שמותר לטלטלו ירוש' כלא' א ט,  ושבת ג ג. והוא שתהא מחיצה משוקעת במים לשלשל דלי ר' יעקב בשם ריב"ל שם עירוב' ח ו, וכעין זה שם ח ח. כל מצוה שהכותים נוהגים בה הם מדקדקין בה יתיר מישראל, אמר ר"ש הדא דתימא בראשונה שהיו משוקעין בכופרניהן19 אבל עכשו וכו' חשודין הן ומקולקלין הן שם פסח' א א. תני במשוקע בו20, הכא את מר במשוקע בו וכא את מר בנתון בו דרך הינוח מן דתימר במשוקע  בו ברשות הרבים וכו' שם ב"מ ב ב. בהו אלו אבנים המפולמות המשוקעות בתהום שמהן יוצאים מים חגי' יב.. כתיב בנח את האלהים התהלך נח וכו' למלך שהיה לו אוהב והיה משוקע בטיט וכו' כך נח היה משוקע בטיט, ראהו הקב"ה נתן לו יד והעלהו מן הטיט תנחו' בובר, לך לך כו; ועי' גם תנחו' נח ה. כך היתה תיבתו של נח משוקעת במים כספינה הזו שהיא משוקעת ועומדת כלמין ר' פנחס בשם ר"ל, מד"ר בראש' לב. — ובהשאלה להלכה: שהרי כמה הלכות נאמרו למשה בסיני וכולהן משוקעות במשנה ר' זעירה בשם ר' יוחנן, ירוש' פאה ב ו,  ושם חגי' א ח. — ובסהמ"א: היו (הדלתות) משוקעות בעפר מפנה אותן ומתקנן להנעל רמב"ם הל' שבת יז י. מי שהיתה נקודה לבנה בתוך השחור שבעין וכו' אבל אם לא היתה צפה או שהיתה משוקעת בשחור אינו מום הוא, ביאת המקדש ז ח. — °וחׂטם משֻקע כמו שָׁקוּעַ: ר' יוסי החתום, חוטמו משוקע כדאמרי' בבכורות מג: חרום זה שחוטמו משוקע21 רש"י, מנח' לז.. לכל בהמה יש לה לכל ביצה כיס אחת וכו' שהרי באמצע הוא משוקע ונראית בו שורה העמוקה הוא, בכור' מ.. — °ובמשמ' מפשטת: וצורתי העצמית הנזכרת היא מחוברת ומשוקעת בחומר הזה אשר נקשרה עמו ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה לד. — ובלשון הקראים, °שֻקע המין, נכלל כל המין, או המינים, ולא הבלטו ההבדלים22: ומלת הנוגע משוקע המין וכולל האדם והכלים אהרון הקראי, ספר גן עדן, טמאה וטהרה ח, קכה.. אמר מאמר כללי הנוגע במת ששוקע המין וכולל בין צודה בין שוגג בין אנשי הבית בין אנשי הגלות הוא, שם, שם יב, קכז.. — ואמר המשורר: אלהים הלעד תעלה בת אדום תדור עלי עש ובת ציון בלב ים משקעת ר"ש הנגיד, בן תהלים א, הברמן, 85. ושם נלקחו רעיו שניהם וזה חלל טהרה וזה רגלו במסגר משקעת הוא, שם, 86.

-הִתפ', *הִשְׁתַּקַע, — כמו קל, שָׁקַע, צלל במים, בטיט וכד': הם מררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ואף אתה עשיתה להם המים בטיט והיו  משתקעין בהם מכי' בשלח, מסכ' דשירה ד. מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים ובשעה שהוא משתקע (בטיט) אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין, א"ר אבהו מעשה בר"ג ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן וכו' ירוש' ברכ' ב ט, ועי' גם שם ב"ב ה א. לא כל שבות התירו במקדש והיו הכהנים משתקעין בדם (בשבת) עד ארכובותיהן ר' יונתן, שם פסח' ה ח. ערודות היו נוחרין בירושלים והיו עולי רגלים משתקעין בדם עד ארכובותיהן ר' חנינה, שם שקל' ח א23. משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה, הציץ המלך וראה אותו א"ל עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי מד"ר בראש' ל. ומצרים נסים לקראתו וכו' עד שנשתקעו בתהומות שם שמות טו. ועל במותי וכו' אלו המצריים שכיון שנשתקעו בים רמז הקב"ה לים והשליכן ליבשה וכו' מדרש תהלים כב, בובר, צ:. — והשתקע האדם, במשמ' התחבאו ירד למחבוא: נשתקעו הבעלים ולא נתייאש, הבעלים איסורו דבר תורה וכו' ירוש' כלא' ז ה24. לאוהבו של  מלך שהיה משתקע במבואות אפלים ר' נחמיה, מד"ר בראש' ל. — והשתקע במקום, כאלו צלל ונעשה תקוע בו, התישב בו בקביעות: וירד מצרימה, מלמד שלא ירד להשתקע אלא לגור שם ספרי דבר' שא, וכעין זה הגדת ליל פסח. — והשתקע פסול במשפחה וכדו', נטמע בה: כל משפחה שנשתקע בה פסול אין מדקדקין אחריה וכו' משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן וכו' ונשתקעו בהן גדולי הדור, אמר ריב"ל חמשת אלפים עבדים היו לו לפשחור בין אמר הכהן וכולן נשתקעו בכהונה גדולה וכו' ירוש' יבמ' ח ג, שם קידוש' ד א25. — ובהשאלה, השתקע בדבר, במעשה, היה עסוק וטרוד בו: את האלהים התהלך נח, שהיה הקב"ה סומכו שלא ישתקע במעשה דור המבול תנחו' נח ה, וכעין זה תנחו' בובר לך לך כו. ועי' פִע'. — והשתקע בשֵנה: שכן אדם נשתקע (נ"א משתקע) בתוך שנתו ירוש' סוכה ב א. — ונשתקע שם הבעלים מכלי מתכת, שקע וטֻשטש כתב השם שהיה כתוב באותיות בולטות עליו עד שלא הֻכר עוד26: העושה מנורה ונר לבית הכנסת עד שלא נשתקע שם הבעלים מהן אין רשאי לשנותן לדבר אחר משנשתקע שם בעלים מהן רשאי לשנותן לדברים אחרים תוספת' מגי' ג ג26. — ונשתקע דבר ולא נאמר, נשאר ללא קביעה בדיון: ר' עקיבא אומר מלחמיות ועד חצבים גדולים בלג, מכאן ואילך בלג נשתקעו דברים ולא נאמרו תוספתא כלים ב"ק ב ב. גופא נחום המדי אומר אינו אסור אלא יום א' לפני אידיהן אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר27 וכו' תניא אידך נחום המדי אומר מוכרין להן סוס זכר וזקן במלחמה אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר וכו' ע"ז ז:. — ובסהמ"א: ארץ כבול וכו' ארץ טיט שהרגל משתקעת ונכבלת בה רש"י, מ"א ט יג. אבל אם נפל הדורס ונשתקעו צפרניו בנטרף אין זו דריסה רמב"ם, שחיטה ה ז. זהש"ה אמרו לאלהים וכו' הנהרגין הורגין את הורגיהן וכו' והמשתקעין28 ביאר משקעין את משקעיהן בים ר' יוחנן, מדה"ג שמות יג, הופמן, 130. מלבד הדברים אשר לא היה אפשר להעלותם על הנייר, נשתקע הדבר ולא נאמר וכו' פנקס ועד ארבע ארצות, שנת תס"ה, הילפרין, 259. — ואמר המשורר: נפשי אם את ממרום כשבויה וכו' מה זה תשתקעי תוך גויה משה בן יצחק מריאטי, מבחר השירה העברית באיטליה, שירמן, קצט. 

— הָפע', °הָשְׁקַע, — שהשקיעו אותו, ושהשקיע את עצמו בדבר, אף בהשאלה: ולא היה לו (לאברהם) מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים רמב"ם, עכו"ם, א ג. וקובע בכל אחת מהן אבן שהם גדול ורחב מרובע ומושקע בהיקף של זהב המאירי, יומא ז:. — ובהשאלה: שהנמשך אחר התאוות והושקע בהם וכו' הוא, משלי כח, נסו ואין רודף.