ב. מָתַג

°, פ"י, מֹתֵג, מָתוּג, מְתוּגָה, — בדקדוק, מָתַג את האות במֶתֶג: וכשתבוא אות נקודה בפתח לפני אות המתוגה תהיה אות המתוגה דגושה (רא"ב, טוב טעם ז). וכלם מתוגים לפני החטף להפריד בין הקמץ והחטף (יעב"ח, דרכי הנקוד והנגינות, בסוף מק"ג). המכסה אני מתוג בחוץ כי היה ראוי להיות בשבא וכו' (שם). יש מותגים אותם בכל מקום ויש שמותגים אותם אך עם מלכי הנגינה ויש שלא ימתגו אותם כ"א עם הפשטא (דרכי הנקוד לר' יקותיאל, Merx, Arch. 65 בהערה). נהגו האשכנזים בשלשת המלכים האלה למתוג אפילו במקום שאינם מתוגים וכו' ואפילו לפני אותם השבאים שאינם ראוים למתיגה מותגים (יהבי הנקדן, אזהר' עין הקורא בחומש מאור עינים).

— נִפע', °נִמְתַּג: והשוא בהם הוא נע וכו' ולא נמתג לפניו כדין בתנועה קלה (מ' ריכרזון, חה"ש קלו).

חיפוש במילון: