מַתְבֵּן

ש"ז, — צבור של תבן, Haufen Stroh; tas de paille; heap of straw:  ונדוש מואב תחתיו כהדוש מַתְבֵּן במי מדמנה (ישע' כה י). —  ובתו"מ:   מתבן1 שבין שתי חצרות גבוה עשרה טפחים (ערוב' ז ה). —  וגם במשמ' בית התבן:  חורי בית וכו' ורפת בקר ולולין ומתבן2 ואוצרות יין ואוצרות שמן אין צריכין בדיקה (פסח' ח.).  אחד שערי בתים וכו' ואחד שערי עיירות ורפת ולולין ומתבן3 ואוצרות יין ואוצרות שמן חייבין במזוזה (יומ' יא.). —  ואמר הפיטן:  כאלמנות ענונו לדוש, סֻער מתבן כהדוש, למה תהיה כעומד ברחוק קדוש (ר"א קליר, זכור איכה, שחר' ת"ב).  חדש ששונים לי חדש, ובנה ביתך נאוה קדש, וכמו מתבן אויבי הדש (ר"י נג'ארה, חדש ישועה).



1 ופרש"י גדיש של תבן.

2 פרש"י  בית התבן.

3 בספרי דבר' לו הגרסה:  שערי בתים והלולים והרפת ומתבן ובית התבן וכו'.  ואין ספק כי המלים ובית התבן הם הגהה על הגליון לפרוש למתבן.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים