° 1, נֵאוּת, (ניאות), ת"ז, לנק' נְאוּתָה, מ"ר נְאוּתִים, נְאוּתוֹת, — כמו יָאוּת, במשמ' טוב ונאה ובהסכמה עם צרכו, וכדומ' passend; convenable; fitting: וזה הדמיון איננו נאות בכל אלא אם היתה השמש בלתי מושגת (ר"י א"ת, כוזרי ד ג).  הלשונות והמכתבים יש לקצתם יתרון על קצתם מהם מה ששמותם נאותים הרבה בקרואים וכו' והלשון האלהית הברואה אשר למדה האלהים לאדם ושמה על לשונו ובלבבו היא מבלי ספק השלימה מכל הלשונות והנאותה לקרואיה יותר מכולם כמו שאמר וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו רצה לומר שהוא ראוי לשם ההוא ונאות לו ומלמד על טבעו וכו' ועל זה נאמר במכתב כי צורת אותיותיו אינם בלא כונה ובמקרה אבל לענין נאות עם המכוון מכל אות ואות (שם כה). ואם תצא לידך מלה מן המלות מענין מן הענינים ולא תבין ענינה שלח ידך אל השרש אשר היא ממנו וכו' הסב אותה על כל מה שיש בשרש ההוא מן הענינים ותלה אותה בנאות שבענינים לה והקרוב שבהם אליה (הוא, השרש' לריב"ג, הקד').  תכונות שתעשה בהן תדיר הטובות והפעולות הנאותות (ר"ש א"ת, ח' פרקים לרמב"ם ג).  צורך התנועה לבעלי החיים הוא לכוין אל הנאות ולברוח ממה שהוא כנגדו ואמנם צורך החושים הוא להכיר מה שהוא כנגדו ומה שהוא נאות לו (הוא, מו"נ א מו).  אביא דעותיו וראיותיו עד שאלקט מהם מה שהוא ניאות לתורה מסכים לדברי החכמים ז"ל (שם ב ג).  הניאות להבין באמרו יהי רקיע בתוך המים (הוא, יקוו המים 138).  והלא היה נאות יותר שיתן האדם שקל שלם (ר"י אנטולי, מלמד התלמיד', כי תשא).  הנביאים והחכמים יעירו האדם ויכלימוהו בפעולות שאר בעלי חיים הנאותות לו (שם, שופט').  כי דבריהם (של הצדיקים) נאותים וערבים להם (רלב"ג, משלי י לב).  והנה היה זה המאמר נאות עוד מצד המשל כי מדרך המרוצה שתחליש האדם (הוא, שם יח י).  להיותם נאותים אל שיהיו חברים לו (הוא, שם כו י).  יתיך האומן הגביע כאשר היתה תמונתו בלתי נאותה לעשותו בתמונה אחרת יותר שלמה (הוא, מלחמ' ה' ו טז).  מן ההכרח שיסודר נימוס מחכם או חכמים וכו' כדי שיושלם על ידו הקבוץ המדיני באופן נאות (ר"י אלבו, העקר' א ט).  כשדרכי האיש הם נאותים וטובים עד שירצם האל (ר"י בדרשי, פרדס א, אוצה"ס ג).  שיוקח מהמוקדמות הראשונות הנאותות לזה הסוג ואז יתבאר לחוקר שאי אפשר להיות לדבר מהם חמר כלל (רש"ט פלקיירא, ראש' חכמ' ג א).  וכמו כן צריך לחקור מקומות בעלי חיים וכו' ומפני מה מצטרך בע"ח אל המקום ומה המקום הנאות לכל בעלי החיים (שם שם ג).  וחולק (הרמב"ם) על דעת המדברים ואחר מניח הקדמותיהם וכו' ויפה עשה כשישתמש מהם במקומות הנאותים (שם טוב, מו"נ ב, הקד' ח).  שאין האבן השואבת מניעה הברזל אלא שהצורה הברזליית הולכת ומניעה הגשם בכללה אל האבן להיותה נאותה לטבעו (אפודי, שם, הקדמ' ט).  ואכתוב בזה מה שנראה טוב ונאות לפי הכונה (מעשה אפוד, הקד').  והאמת כי הפסוק הזה דחוק מאד ואין דרך לפרש בו פירוש נאות אלא למה שפרשתי (ר"ז מברצלונה, פי' משלי יא ז).  ותניעהו נפשו לדברים הנאותים לו וכו' ותראה לו בעין הדברים אשר אינם נאותים לו ולטבעו (ספ' העצמים, מיוח' לראב"ע).  במה שנרצה בנגלה בענינים הנאותים מצד החמר ובנסתר אל הענינים הנאותים מצד הצורה (ר"י ערמאה, פתי' יד אבשלום על משלי).  אע"פ שירבו עליה טענות רבות ונאותות הנה הם כמים הקרים על נפש עיפה ומיד תחזור לסורה (שם כה כד).  ונתחסד עמו (עם אברהם) הקב"ה להורידו בסבות יותר נאותות ובעלילות מצעדי הבנים (ר"י אברבנאל, זבח פסח, ברוך שומר).  כי הוא המקום הנאות העצמי לביאור זה (הוא, ראש אמנה יז).  להיות המקום ההוא ר"ל פי' המשנה בלתי נאות לחקור בו איזה מהם עקר ואיזה מהם יסוד (שם יו).  הצחות היא הבאת התבות או המאמרים הנאותים בענין (מסיר ליאון, נופ' צופים א ד).  הכלימה או הבישנות הוא עצבון או ערבוב יקרה אצל עשיית הפעולות בלתי נאותות (שם ג ח).  המרגיש להט ולהבה באצטומכא נאות לו לשתותם על הצום (מ' אלדבי, ש"א ה ד).  וכתב גאלינוס אין לך דבר יותר נאות בהפלגה להתיך החלטים הרעים כמו השינה תיכף אחר המרחץ (שם שם ז).  והנה בשר החזיר נאות הוא למזג האדם וטבעו (ר"ש בן וירגא, שבט יהודה ז).  והאדם שהוא במדרגה יותר מן החי אינו ניזון מן העשבים כי אם מן הנאותים למזגו (שם).  נתנו החכמים טעם לכדורי השמים והארץ מפני שאין לך צורה נאותה ממנה (ר"ד גנז, נחמד ונעים א כח).  וכל סדר מהם חלק לחלקים ידועים וקראם בשמם לכל אחת ואחת כפי הנאות מסכת פלונית (מנחם בר זבח, הקד' צידה לדרך ).  יקררו הדם ויכבו חומו במאכלים הנאותים לזה (שם א ג יג).  ויהיה זה השלמות נמנע כאשר תהיה הבחירה האישיית בלתי נאותה (ספורנו, אור עמים מ:).  ראוי שידרוך בהגעתו בסבות הנאותות    להגעת הדבר ההוא (נהר פישון מא.).  לכן אני מצוה אתכם שתרחיבו ידיכם להוציאם בדברים נאותים (ר"א מודינא, צמח צדיק טו).  אלה הדברים אשר יעשה אותם האדם בזריזות ובמוסר נאות וחי בהם בבריאות ושלוה ויהא אהוב לאל יתברך (ר"י אבוהב, מנוה"מ רצב).  וכדי שיתבוננו בו רבים נערוך עליו משל נאות ומסכים לפי ענינו (של"ה, מאמ' ב).  הפלך הממוזג שבפלכים כמו שהוא הרביעי הוא נאות לכל ישרי המזג (ר"י עמדין,בירת מגדל עז, צז).  ורק כי יהיו דברים הנאותים לו לפי ענינו ולא יפגעו בכבוד מי (יל"ג, אגרות א יא). — ובסמי' רבים זכרים נְאוֹתֵי: ויתחייב החלוק אם שיעשה זה בדברים נאותי ההספקה וכו' אם שיעשה זה בהצטרף אל העתיד (מסיר ליאון, נופ' צופים א ה).