°, ש"נ, — שה"פ מן נאם, במשמ' דבור: ושטה (החיה) מסביבות לספינה ואין מגיד ואין נואם נאימה, והגיעה לצדיה ועמדה עלי זנב כארז או שדמה (ר"ש הנגיד, הלכושל ולנופל). — ואמר הפיטן: רב חסד ואמת, לעם נוצרי תומת, חשוב נא לנאימת, שפתיו כשלמים (סמא"צ, סליח' לצו"ג, שחר אעירה).