*, ש"ז, מ"ר נִאוּצִים, — שה"פ מן נֵאֵץ: שאתה שומע ניאוצו וגידופו של אותו רשע (של טיטוס) ושותק (אבא חנן, גיט' נו:). אמר הקב"ה למלאכי השרת ניחומין אלו שאתם אומרים לפני ניאוצין הן לי (ר"ל, מד"ר איכ', פתיח'). תנחומיכם הללו שאתם מנחמים אותי ניאוצים הם לפני (פסיק' רבתי כח).