נְאוֹתִי

°, ת"ז, לנק' נְאוֹתִית, שהוא נָאוּת: תנועה רצוניית תצטרך אל הנשימה הגדולה התכופה הנאותית (קאנון א ג ב א). כי ההסכמה ניאותית לצד החלומות (רשב"צ דוראן, מג"א, ח"י ד). אכן עם העצבון ושברון הרוח הנכאה הנאותית והראויה תמצא אצל הבנים בני איש אחד ומיוחד הללו נחמה ראויה (מכת' קהל' פיסא, REJ 1893 Avril 222).