— קל לא נמצא.
— פִע', נִאֵר, נֵאַרְתָּה, — נִאֵר דָּבָר, עזבו והשליכו מפני כעס וחֵמה: זנח אדני מזבחו נִאֵר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה (איכ' ב ז). — ואמר הפיטן: הזכר לערים נוה נארו, צרים אשר חומות ערערו (אצילי מרעי, יוצ' שבת זכור). — ונִאֵר ברית, בִּטֵּל אותו: ואתה זנחת ותמאס התערבת עם משיחך נֵאַרְתָּה ברית עבדך חללת לארץ נזרו (תהל' פט לט-מ). — ובסהמ"א: ולנצח עדי סלה בריתו לא ינארה, ויצפין לו להקיצו פעלתו ומשכורה (רה"ג לר' יהודה אלוף, כ"י גני', גינצבורג 278). — ואמר הפיטן: מאסת וזנחת ונטשת דבקים, נארת ברית שלשת החשוקים (אליה בר שמעיה, אויתיך, סליח' יום ג').
— נִפע', נֵאָר, בינ' נֵאָר, מ"ר נֵאָרִים1: במארה אתם נֵאָרִים2 ואתי אתם קבעים הגוי כלו (מלא' ג ט).
1 עי' הערה לקמן.
2 כך דעת ר"י חיוג, שהוא נפע' מן נאר, אמר וז"ל: ואמא ואתם נֵאָרִים פליש מנ הד'א אלאצל בל מנ נאר מקדשו ולולא מכאנ אלאלפ לכאן משדדא לאנדע'אמ נונ אלפעל (בהגוף אלאנפעאל, אך כבר הגיה ריב"ג בהשרשים) ואצלה ננארים. ע"כ. — ובעבר': אך אתם נארים אינו בא מעקר זה כי אם מעקר נאר מקדשו ולולי האלף אז היה עין הפועל בדגש מפני הבלע פא הפועל בתוכו ועקרו ננארים (תרג' ר' משה ג'יקטליה). והנה, אעפ"י שריב"ג ושאר המדקדקים והמפרשים לא הסכימו לדעת ר"י חיוג בענין המלה נארים שבכתוב, עי' ערך ארר, עכ"פ כדי הוא אבי המדקדקים לסמוך עליו בענין כשרות נפעל מן נאר בדרך זה.