*, ש"נ, — מלאכת הנַגָּר: כלי נגרות היה בידם (ר' יהודה, מד"ר רות ב). לנגר שהיו לו כלי נגרות כיון שעמד בנו מסרם לו (ר' חייה בר בא, ירוש' ר"ה א ג). — ומצוי בסהמ"א: ויקראו כל אחת מהנגרות והחצבות ומה שדומה להן מלאכה מעשית (ר"י א"ת, מלות הגיון יד). הכח אשר בו ילמד המלאכות כנגרות ועבודת האדמה והרפואות והמלחות (ר"ש א"ת, ח' פרק' לרמב"ם א). שמלאכת הנגרות תחתוך הקורות אשר תעשה מהם הספינה (רלב"ג, מלחמ' ה' א ו). ובן האופה מיד עושה תנורים והנער בן הנגר מיד יבקש כלי נגרות (יוסף אבן וירגא, בסוף ספ' שבט יהודה). מהם (מהכחות המחשביים) מעשיי כנגרות ומלחות וכדומה להם ומהם עיוני כולל החכמות למיניהם (מנח' בר זרח, צידה לדרך א א יז). שבכל ספרי הרפואות לא נמצא שום רמז על מלאכת המלחות והנגרות (ר"י מודינא, ארי נוהם יא).