1 כך, נון צרויה וגימל סגולה, מנֻקדה מלה זו בכלי' יא ב במשנ' מנֻקד' כ"י פרמה, שהוא כ"י קדום מאד, והנִקּוּד גם הוא עתיק. ואעפ"י שקצת קשה שבכל מקום בכל הספרים, בדפוסים כמו בכ"י, המלה כתובה חסר, בלי יוד בין הנון והגימל, וכך גם בנוסח מתניתא דבני מערבא, וכך בגוף הנוסח שעם פרוש המשניות להרמב"ם בגוף הערבי, בכ"ז נִקּוּד כ"י של פרמה הוא כ"כ בן סמך, שהוא מכריע גם נגד הכתיב. וכמעט כן נקודה מלה זו במשנ' המנֻקד' הנדפסות בפרט דפוס ליבורנו. אך בוקסד' ואחריו לוי נקדו נַגָּר, כמו שם בעל המלאכה בעץ, ויסטרוב נָגָר.

2 לשון תרגום פרוש המשנה להרמב"ם ערוב' י י: נגר היא קורה שעושין אותה בשתי וערב ונותנין אותה בדלתות ונועלין בה השערים וקוראין אותן בני אדם בלשון ערבי מערץ. וכך בגוף לשונו בערב' כלים יא ב: ונגר הוא אלמתרץ אלד'י נסמיה באלמגרב מעראצ' והו עמוד יצלב עלי אבואב מן אלטרף אלי אלטרף, ע"כ, — ובעבר': ונגר הוא בערב' אלמתרץ (אלמתרס) והוא מה שאנו קוראים במע'רב מעראצ' והוא קורה תצלב על הדלתות מקצה אל קצה. והנה הרמב"ם הביא את המלה הערב' הכללית מתרס והמלה המע'רבית ביחוד מעראצ', אבל בלשון ההמונית בסוריה וא"י קוראים קורה זו ממש כמו בעבר' נגר, וז"ל מחיט אלמחיט בערך נגר: ואלעאמה תקול נג'ר אלבאב, אי שדה באלנג'ר והו ענדהמ ח'שבה תג'על ח'לפ אלבאב תמנעה מנ אלפתח, ע"כ, ובעבר': וההמון יאמר נג'ר (נגר) אלבאב, ר"ל סגר אותו בהנֹגר והוא אצלם קורה תושם מאחורי הדלת תמנעה מהפָתח. ואין ספק בדבר כי שמוש זה בא להלשון הערב' מארמית.

3 רגמ"ה, ב"ב סה:: היינו בריח שקבוע בכותל למעלה מן הדלת וכשנועל הדלת נופל הנגר עד לארץ ונועלו.

4 כך בתנחומ' הוצ' ר"ש בובר, וכך גם בילקוט יהוש' לב, ובנוסח' הדפו' סוגרה. במד"ר במד' טו נגרא.