*, ש"ז, מ"ר נְגָרִים, — כעין ברֵכה קטנה של מים, לשתיית בע"ח, וקרפיף שיש שם נגר כזה: שוחטין מן הנגרין (ביו"ט) ולא מן המצודות ולא מן המכמורות תוספת' ביצ' ג א, ירוש' שם ג א, בבלי שם כד:. — ובסהמ"א: דלכל אחת יש לה נגר שלה וזה אמת המים שמשקין אותה ממנו (רגמ"ה ב"ב יב:). נחלוק כל שדה וכל נגר לשנים (שם). שהיו שניהן מסתפקות מנגר אחד (שם). שנים שיש להם שדה אחת לחלוק ולצד מזרח של שדה היה מושך נהר ולצד דרום של שדה יש שם נגר משוך לאורך השדה שמשקין ממנו השדה וכו' משום דנהר יפה מנגר ונגר יפה מיבשה (שם יג.). חפירה גדולה שחופרין ליכנס שם מים הרבה להשקות ממנה שדות ע"י דלייה ודרך נגרים (הוא, שם ח.). לחלוחית המים שמשקין הזרעים בנגר ודאי קשין לכותל שמקלקלין המים יסוד הכותל (הוא, שם יח.). שעושין נגרים על שפת הים להמשיך מים לבריכות רחבות העשויות במקור נדפס 'רחבותה עשויות'. לכך (הוא, שם סו:). שדה של ב' אחים שיש נהר על פני מזרח ונגר על פני צפונה וכו' לפי שהנהר טוב מן הנגר והסמוך למים טוב מן הרחוק ואם תחלקנה מן הצפון (לדרום) נמצא כל הנהר לאחד והשני אין לו אלא נגר בצפונו ופעמים שהוא יבש ואם תחלקנה מן המזרח למערב יהיה לאחד הנהר על פני מזרחו ונגר על פני צפונו ולשני אין לו אלא נהר במזרחו לפיכך יחלקוה לה' חלקים שיהא לשניהם בשוה סמוך לנהר ולנגר וכאשר ירחק מזה ירחק מזה (הוא, ב"ב יג.). כשהנהר גדול פעמים שהוא יוצא לשדות שעל אגפיו כעין ניגרים וצינורות קטנים (הוא, סנה' ז.).