1, ש"נ, מ"ר נִגָּרוֹת, — גל של אבנים, של חרבה וכדומ', Steinhaufen; tas de pierres; heap of stones: יגלו שמים עונו (של הרשע) וארץ מתקוממה לו יגל יבול ביתו נִגָּרוֹת2 ביום אפו (איוב כ כז-כח).
1 משקל פַּעָלָה, פִּעָלָה, ועי' הערה לקמן.
2 בארו הקדמונ' ורב החדשים במשמ' נִגַּר, בענין שפיכה, כי נשפכו אוצרותיו. אבל כבר העירו החדשים על קושי המליצה, וכבר בארתי למעלה בערך נבל כי לא נזכר כלל כאן יבוּל, כי אם הכתוב מדבר על חרבן ביתו שיהיה לגל ויבּוֹל, וגם המלה נִגָּרוֹת בודאי משלמת את הציור, והיא משורש יגר בארמ' וסור' במשמ' גל של אבנים, יגר שהדותא, תרגום של גל-עד, וכן לגלים (ירמ' ט י) ת"י: ליגרין, וכן מיכ' א ו: ליגרי חקלן. וכן השתמש הכתוב בספר זה במליצה זו לענין חרבן בתי הרשעים: בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים (איוב יה כח), וכאן השתמש אחרי שכבר אמר יִגֶל במשמ' יהי לגל, והוסיף כי יהיו נִגָּרוֹת, לאמר גלים גמורים.