*, ש"ז, מ"ר נַגָּרִים, —  חָרָשׁ עֵץ, Zimmermann, Tischler; menuisier charpentier; joiner, carpenter:  נגר שקבע מסמר בשידה בתיבה ומגדל ונשבר (תוספת' ב"ק י ח).  חולץ של נגר שהוא מוציא בו את המסמרים (שם כלי' ב"מ ד ה).  מכבש של נגר בזמן שהוא קבוע (שם כלי' ב"ב א ח). —  חֲנוּתוֹ של נַגָּר, שהוא עושה בה מלאכתו ומוכרה:  נכנס לחנותו של נגר שלא ברשות יצתה1 בקעת וטפחה לו בפניו (תוספת' ב"ק ו כה). —  ובהשאלה, אדם חכם, נבון, בעל תחבולות:  מה נגרין הם ישראל שהם יודעים לרצות את בוראם (ר"ש, מד"ר ויקר' ה). —  ומצוי בסהמ"א:  ברזל נתן בתוך העץ והוא עשוי לשוע ולהחליק הנסרים והוא מכלי הנגרים (ערוך, ערך רקן).  מה מלאכתו של פלוני נגר (והזהיר, שמות).  השכל אשר בו יסתכל האדם בדבר שרוצה לעשותו איך יערים לעשותו כמו הנגרים והמלחים ועובדי האדמה ויתר בעלי המלאכה (ר"י א"ת, רוח חן ג).