1 ש"ז, (מ"ר נֵדִים2), — גִּבְעָה צבורה מעפר וכדומ', Hügel; colline; mound: וברוח אפך נערמו מים נצבו כמו נֵד נזלים קפאו תהמת בלב ים (שמות יה ח). מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה ויעמדו נֵד אחד (יהוש' ג יג). ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נֵד אחד (שם יו). כנס כַּנֵּד מי הים (תהל' לג ז). בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נֵד (שם עח יג). — ובהשאלה לצבור אלֻמי התבואה, גָּדִישׁ: ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נֵד3 קציר ביום נחלה וכאב אנוש (ישע' יז יא).