*, ש"ז, מ"ר נוֹדוֹת, — כמו נֹאד, נֹד: נודות הגוים גרורין מותרין חדשין וזפותין אסורין (תוספת' ע"ז ד-ה י). הלוקח יין מבין הכותים וכו' אי אתה מודה שאם יבקע נודו ששותה טבל (שם דמאי ח ז). נוד תפוח כר מלא תבן כסת מלאה מוכין (שם אהל' יב ב). קושרת אשה מפתחי חלוקה וכו' ורצועות מנעל וסנדל ונודות יין ושמן (שבת טו ב). נודות הגוים וקנקניהם ויין ישראל כנוס בהן אסורין (ר"מ, ע"ז ב ג). הנוד הזה אם יהיה בו נקב כחוד של מחט כל רוחו יוצאה ממנו (ר' תנחום, מד"ר בראש' א). משל לעשר נודות נפוחות מונחות בטרקלין נצרך המלך למקומן מה הוא עושה להן מתירן ומוציא את רוחן ומסלקן בזוית אחת (שם ה). הוי כנוד שאין בו פתח להכניס את הרוח (אדר"נ מא). — °נוֹד המפוח: והמשל בו כמו שיפעל הנפח בנוד הנפיחה או האדם בפיו בבשול הקדרה (תרג' פי' יציר' לאבו סהל בן תמים כא).