פעו"י, נָדְבָה, יִדְּבֶנּוּ, — נָדַב לִבּוֹ, נָדַב רוחו אותו, הטה אותו לתת דָּבָר ברצונו הטוב חנם, בלי תשלום גמול, freiwillig geben, spendieren; faire don; to donate: וכל אשר נָדְבָה רוחו אתו הביאו את תרומת יי' למלאכת אהל מועד (שמות לה כא). כל איש ואשה אשר נָדַב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יי' לעשות ביד משה (שם כט). מאת כל איש אשר יִדְּבֶנּוּ לבו תקחו את תרומתי (שם כה ב). — ובתו"מ: נדב בנזיר ובקרבן (נדר' ט:). נודב ומקיים (שם י.). (כתוב) כל איש אשר ידבנו לבו יצא שוטה שאין לבו נודבו (רשב"ל, תנחומ' תרומ' ג).

— הִתפ', הִתְנַדֵּב, הִתְנַדַּבְתִּי, הִתְנַדְּבוּ, מִתְנַדֵּב, מִתְנַדְּבִים, יִתְנַדְּבוּ, הִתְנַדְּבָם, — הִתְנַדֵּב פלוני לעשות דבר, החליט לעשות מרצון עצמו חנם, בלי מכריח ובלי שום קבלת שכר, sich freiwillig erbieten; faire qch. volontairement; to volunteer: בפרע פרעות בישראל בְּהִתְנַדֵּב עם ברכו יי' (שפט' ה ב). לבי לחוקקי ישראל הַמִּתְנַדְּבִים בעם (שם ט). ומראשי האבות בבואם לבית יי' אשר בירושלם הִתְנַדְּבוּ לבית האלהים להעמידו על מכונו (עזר' ב סח). ויברכו העם לכל האנשים הַמִּתְנַדְּבִים לשבת בירושלם (נחמ' י ב). ועל ידו עמסיה בן זכרי הַמִּתְנַדֵּב ליי' (דהי"ב יז יו). — והִתְנַדֵּב נְדָבָה: ולכל מִתְנַדֵּב נדבה ליי' (עזר' ג ה). ומי מִתְנַדֵּב למלאות ידו היום ליי' וַיִּתְנַדְּבוּ שרי האבות ושרי שבטי ישראל וכו' ויתנו לעבודת בית האלהים זהב ככרים חמשת אלפים וכו' וישמחו העם על הִתְנַדּבָם כי בלב שלם הִתְנַדְּבוּ ליי' (דהי"א כט ה-ט). וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח לְהִתְנַדֵּב כזאת (שם יד). אני בישר לבבי הִתְנַדַּבְתִּי כל אלה (שם יז). — ובתו"מ: ואם נתנדבו לעצמן כשרים ובלבד שימסרם לציבור (תוספת' שקל' ב ז). הרי עלי מנחה מן השעורין וכו' שלא התנדב כדרך המתנדבים (מנח' יב ג). מתנדבים יין ואין מתנדבים שמן (ר"ע, שם ה). חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת וכו' מה היו עושין עומדין ומתנדבין נזירות למקום (ר' יהודה, נדר' י.). הרוצה להביא עולה מתנדב ומביא שלמים מתנדב ומביא כו' אבל בנזירות לא התנדבו כדי שלא יקראו חוטאין (ר"ש, שם). גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל ומודלת ע"ג כלונסאות כל מי שהוא מתנדב עלה או גרגיר או אשכול מביא ותולה בה (מדו' ג ח). בשעה שצוה אדון העולם להתנדב בדבר המקדש דחקו ישראל איש איש והביאו וכו' שלא יתנדב אדם גזל למקדש (ת"כ צו, מלוא' א). וכי מה ראו נשיאים להתנדב בתחילה ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחילה אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו ישראל מה שמתנדבים ומה שמחסרים אנו משלימים (ר' נתן, ספרי במד' מה). ישראל שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת אסור לשנותה (ערכ' ו:). בשעה שעלו ישראל מן הגולה ולא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו ונתנדבו עצים משל עצמן ומסרום לציבור (ירוש' שקל' ד א). נשים יקרות שבירושלם היו מתנדבות ומביאות אותן לא התנדבו נשים יקרות משל מי וכו' משל צבור (סנה' מג.). מלמד (הכתוב) שנתנדבו (נשיאי ישראל) מעצמן והיה קרבן כולן שוה (ר"ש, מד"ר במד' יד).

— נִפע', *נִדַּב (נידב), — שמנדבים אותו: כל שנידר ונידב קרב בבמת יחיד כל שאין נידר ונידב אין קרב בבמת יחיד (ר"מ, תוספת' זבח' יג יב).