* 1, ש"ז, מ"ר נִדְבָּכִים, נִדְבָּכוֹת, — טור אבנים או קורות בבנין, Bauschichte; rangée de pierres d'une construction; course of stone in structure: זכור הייתי ברבן גמליאל הזקן אבי אביך שהיה יושב על גבי מעלה בהר הבית והביאו לפניו ספר איוב תרגום אמר לבנאי ובנאו תחת הנדבך (ר' חלפתא, תוספת' שבת יג-יד ב). האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך (ברכ' ב ד). ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת (מדות ג ז). כופת שקבעו בנדבך קבעו ולא בנה עליו בנה עליו ולא קבעו (כלים כ ה). אצבעו של זב תחת הנדבך (זבי' ה ב). פעם אחת הלך רבי למקום אחד ומצא נדבך2 של אבנים ואמר לתלמידיו צאו וחשבו כדי שנשב עליהן למחר (ר' חנינא, שבת קכה:). זה שהוא מקבל נדבך מחבירו צריך לעשות לו ארבעה טפחים כדי מקום (ר' חייה בר בא, ירוש' שבי' ג ה). — ומ"ר: שלשה נדבכות3 שהם שנים עשר טפחים (תוספת' אהל' יד ח).