נַדְבָן

° 1, ת"ז, — מי שאוהב לנדב, לתת לאחר: עני מקבל על עצמו להיות נדבן ולפזר ממון לצדקה וכאשר מתעשר אינו נותן כלום (אורי וישעי, שער התפלה יד).


1 בית רפה, כך הקריאה הרגילה המקֻבלה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים