נְדִירָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן נָדַר: נדרים ארבעה התירו הָבָאִין שגגות ואונסין וזירוזין להתבוררה, נדירתי הנאה לנדירתי מאכל כלים שלא לאכול התרתי בחבורה (ר"י ברצלוני, אזהר', אדברה וירוח לי).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים