נְדִידָה

°, ש"נ, — שה"פ, נְדִידַת השֵׁנָה: אז"ל שסבת הנדידה (של אחשורוש) היתה למה שכאשר שכב לבו ראה בחלומו שהמן היה עומד עליו בסיף להורגו (רשב"צ דוראן, מגל' ספר קמא:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים