1, ש"ז, מ"ר נַהֲלֹלִים, — מין ממיני השיחים, Strauchart; espèce de buisson; variety of bush: והיה ביום ההוא ישרק יי' לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הַנַּהֲלֹלִים2 ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר (ישע' ז יח-כ). — ואמר המשורר: וכף רגל אשר לא הֻצגה על אדמה הֻכתה בנהלֹלים, וגבורים מחֹללים נחורים ומשלכים פגרים כנבלים (ר"ש הנגיד, הלי תעש). ויצאתי ברוש בין נעצוצי, ועליתי הדס בין נהלולי (ר"א בדרשי, שיר בסוף חותם תכנ'). מעי לזאת הומים כמו חליל בנפול עצי עדני כמו נהלול (רע"פ, מתק שפת' 80). דודי ברח לך בטרם אשחית המון גוי אוילי, איך צר יהי בר בעב טיט שושן בבין נהלולי (ר"ש בונפיד, אטמון בחב' עמלי).
1 משק' פַּעֲלֹל, כמו נעצץ וכו', ועי' הערה לקמן.
2 השבעי' תרגמו ϱ҅αγάδα, מן ϱ҅αγάς, ר"ל בקיע. ת"י בדרך דרש מן הלל: תושבחתא. רסע"ג: אלינבות ينبوت, שהוא מין שיח או קוץ. וכן ריב"ג: פשר פיה אלינבות, — ובעבר': פרשו בו בלשון ערב' ינבות. רש"י כמו ת"י, ורד"ק כמו רסע"ג וריב"ג: מין ממיני העצים השפלים והפחותים. ע"כ. והחדשים רֻבם סמכו על ההקבלה לחצי הפסוק הראשון ואמרו כי נהללים צריך להקביל לנקיקי הסלעים, ולכן צריך לפרשו כמו"כ במשמ' מקום מן המקומות, ולפי הלשון הערב' פרשו מקום השקאת הבהמות. אבל, לפי זה צריך לפרש גם נעצוצים במשמ' דומה לזה, ונעצוץ הלא נמצא עוד במקום אחר ששם בודאי פרושו מין שיח או קוץ, עי' זה הערך, ולכן יש לסמך גם בפרוש נהלל על רסע"ג שהסכים לו גם ריב"ג.