—  קל לא נמצא.

— פִע', נִהֵל, נֵהַלְתָּ, מְנַהֵל, יְנַהֵל, תְּנַהֲלֵנִי, יְנַהֲלֵנִי, יְנַהֲלֵם, יְנַהֲלוּם, — א) נִהֵל את פלוני בלחם וכדומ', הספיק לו מזון: ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וַיְנַהֲלֵם בלחם בכל מקנהם בשנה ההיא (בראש' מז יז). — ונהלוֹ סתם, הספיק לו את כל צרכיו: ויושע יי' את יחזקיהו ואת ישבי ירושלם מיד סנחריב מלך אשור ומיד כל וַיְנַהֲלֵם1 מסביב (דהי"ב לב כב). — ב) נִהֵל את פלוני למקום פלוני, נִהֲגוֹ, führen; conduire; conduct: נחית בחסדך עם זו גאלת נֵהַלְתָּ בעזך אל נוה קדשך (שמות יה יג). לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים יְנַהֲלֵם (ישע' מט י). אין מְנַהֵל לה מכל בנים ילדה (שם נא יח). בנאות דשא ירביצני על מי מנחות יְנַהֲלֵנִי (תהל' כג ב). ולמען שמך תנחני וּתְנַהֲלֵנִי (שם לא ד). ויחזיקו בשביה וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וכו' וַיְנַהֲלוּם בחמרים לכל כושל ויביאום ירחו (דהי"ב כח טו). — ואת הצאן: כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות יְנַהֵל (ישע' מ יא). — ובמדר': ניהלם בזכות התורה שקבלו עד הקמת המשכן (מד"ר במד' יב). — ומצוי בסהמ"א.

 — הִתפ', הִתְנַהֵל, אֶתְנַהֲלָה, — הִתְנַהֵל הָאָדָם, נָהַל א"ע, הָלַךְ פחות או יותר מהרה לפי רצונו וצרכיו: יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אֶתְנַהֲלָה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה (בראש' לג יד).