1, ש"ז מ"ר נַעֲצוּצִים, — מין ממיני האילנים, שיחים, הקוציים: ובאו (הזבובים) ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הַנַּעֲצוּצִים ובכל הנהללים (ישע' ז יט). תחת הַנַּעֲצוּץ יעלה ברוש תחת הסרפד יעלה הדס (שם נה יג). — ואמר המליץ: ספר אשר השריש עצי חיים ובו הנעצוצים נעקרו שורשו (רס"ע אבן דנאן, שיר בשבח מו"נ, למה חסרי לב). — והשתמשו בו בסהמ"א במשמ' שם כללי לאילן קטן קוצי: הוא נעצוץ גבוה כשלש אמות גדל באגמים (ר' שינהק, תוה"א, הצמחים מו). המֹר הוא נעצוץ גדל באמעריקא החמה שרשו העב כזרוע איש (שם נב).