נְהָרָה
ש"נ, — כמו אוֹר: היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נְהָרָה (איוב ג ד). — ואמר המשורר: מלאכות אלהים נורא, קמתי לעשות במורא, ועד לא תופיע נהרה, הקיצותי באשמורה (רמב"ע, ממרום קול). כאהל אפרשנו ליל באישון וכוכבי רום ישימון בו מאורה, בתוכו אחזה סהר וכימה ויופיע כסיל עליו נהרה (ראב"ע, מעיל יש לי). ויוליכוהו אל מקום כלו אורה, אין חשך ואין צלמות אלא נהרה (רש"ט פלקייר', המבקש כב).