ש"ז, נְהַר, מ"ר נְהָרִים, סמי' נַהֲרֵי, ומ"ר נְהָרוֹת, סמי, נַהֲרוֹת, בכנ' נַהֲרוֹתֶיךָ, נַהֲרֹתַיִך, נַהֲרוֹתֶיהָ, נַהֲרוֹתָם, — מים הרבה יֹצאים מבין הרים וכדומ' ושטפים והֹלכים דרך אָפִיק באדמה לעמת תוצאותיו הימה, Fluss; fleuve; river: וְנָהָר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים שם האחד פישון וכו' ושם הַנָּהָר השני גיחון וכו' ושם הַנָּהָר השלישי חדקל וכו' וְהַנָּהָר הרביעי הוא פרת בראש' ב י-יד. לזרעך נתתי את הארץ הזאת מִנְּהַר מצרים עד הַנָּהָר הגדול נהַר פרת שם יה יח. נטה את ידך במטך על הַנְּהָרֹת על היארים ועל האגמים שמות ח א. קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נַהֲרֹתָם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם שם ז יט. כנחלים נטיו כגנת עלי נָהָר במדב' כד ו. הלא טוב אבנה ופרפר נַהֲרוֹת דמשק מכל מימי ישראל מ"ב ה יב. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וּנְהָרוֹת לא ישטפוה שה"ש ח ז. והחרים יי' את לשון ים מצרים והניף ידו על הַנָּהָר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים ישע' יא טו. אשר בזאו נְהָרִים ארצו שם יח ב. והאזניחו נְהָרוֹת דללו וחרבו יארי מצור שם יט ו. מקום נְהָרִים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו שם לג כא. ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נָהָר ירמ' ב יח. מי זה כיאר יעלה כַּנְהָרוֹת יתגעשו מימיו שם מו ז. גוער בים ויבשהו וכל הַנְּהָרוֹת החריב נחו' א ד. הֲבִנְהָרִים חרה יי אם בַּנְּהָרִים אפך אם בים עברתך חבק' ג ח. נְהָרוֹת תבקע ארץ שם ט. אפתח על שפיים נְהָרוֹת ובתוך בקעות מעינות ישע' מא יח. ושמתי נְהָרוֹת לאיים ואגמים אוביש שם מב יה. כי תעבר במים אתך ואני וּבַנְּהָרוֹת לא ישטפוך שם מג ב. אף אשים במדבר דרך בישימון נְהָרוֹת שם יט. האמר לצולה חרבי וְנַהֲרֹתַיִךְ אוביש שם מד כז. את נַהֲרֹתֶיהָ הלך סביבות מטעה יחזק' לא ד. ואמנע נַהֲרוֹתֶיהָ ויכלאו מים רבים שם יד. ותגח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ ותדלח מים ברגליך שם לב ב. אז אשקיע מימיהם וְנַהֲרוֹתָם כשמן אוליך שם יד. נָהָר פלגיו ישמחו עיר אלהים תהל' מו ה. הפך ים ליבשה בַּנָּהָר יעברו ברגל שם סו ו. אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נַהֲרוֹת איתן שם עד יה. ויוצא נוזלים מסלע ויורד כַּנְּהָרוֹת מים שם עח יו. נשאו נְהָרוֹת יי' נשאו נְהָרוֹת קולם ישאו נְהָרוֹת דכים שם צג ג. על נַהֲרוֹת בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון שם קלז א. אזלו מים מני ים וְנָהָר יחרב ויבש איוב יד יא. — ומשל לדבר שֶׁבָּא בכח עז שאין לעצר בו, כמו אויב על ארץ וכדומ': ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הַנָהָר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו ישע' ח ז. — ולדמיון בוֹא דבר פתאם: כי יבוא כַנָּהָר צר שם נט יט. — ומשל לרֹב ושֶׁפַע: לוא הקשבת למצותי ויהי כַנָּהָר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים שם סו יב. — ובהשאלה, נָהָר של דבש וכדומ': אל ירא בפלגות נַהֲרֵי נחלי דבש וחמאה איוב כ יז. — ומ"ז נַהֲרַיִם, שני נהרות בהשם אֲרַם נַהֲרַיִם. — ובתו"מ: לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום אמר להם מפני מה אתם בורחים אמרו לו מפני רשתות וכו' ר"ע, ברכ' סא:. כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק ר' מאיר, אבות ו ב. כל מה שברא הקב"ה (בעולמו) ברא כנגדו ברא הרים ברא גבעות ברא ימים ברא נהרות הוא, חגי' טו.. הנהרות והמעיינות המושכין הרי הן של כל אדם תוספת' ב"ק ו יה. אמר זבולון לפני הקב"ה רבש"ע לאחיי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות לאחיי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות מגי' ו.. כל הנהרות למטה משלוש נהרות וג' נהרות למטה מפרת רב, בכור' נה.. אלו ז' ימים וד' נהרות שמקיפין את ארץ ישראל ר' יוחנן, ב"ב עד:. לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים לא בפיו ולא בידו אחת ע"ז יב:. — ואמר החכם: בני אל תעמוד לפני המלך כשהוא כועס ולא לפני הנהר כשהוא שוטף ר"י א"ת, מבח' הפניני' לרשב"ג, מצות החכם לבנו. — ואמר המשורר: ותקע אהליהם בעירך, וענה בשלומך, ברוב בשורות, שלום כנהרות ר"י הלוי, יקרב עד. — ונְהַרוֹת של דמעות: כבדו מצוקותי כחול הים ואיך עברו עלי ימים ולא טבעו. איך ירדו עיני נהרות מבכי על להבי לבי ולא ישקעו ראב"ע, גבהי שחקים, מכת' לר"ש אבן גאמע. שאלי קרית אריאל שאלי נא אם שכחתיך, יזלו עיני נהרים כי בלי כבוד נתתיך הוא, אי גבורתך. — °ובהשאלה, לדם הוֶסֶת: אני כלוא בבית עלמה, אבל לא אדעה על מה, ירוצון נהרי עדן לפני ואני אצמא, ואין לי רק ראות עיני כמביט על פני חמה ראב"ע, הרחקת כליל חכמה. — *נָהָר של אש1: המלאכים מתחדשים בכל יום ומקלסין להקב"ה והן חוזרין לנהר אש שיצאו ממנו מד"ר שמות יה. והחיות עומדות אצל כסא כבודו וכו' ביראה ובאימה וברתת ובזיע ומזיעת פניהם נהר של אש מושך ויוצא לפניו פדר"א ד. וכשיבא (השמש) למזרח רוחץ בנהר אש וכו' הירח והכוכבים והמזלות רוחצים בנהר של ברד ועולים להאיר על הארץ שם נא. — ובסהמ"א: כי תיכף שהרשע מת נפשו מתקשרת בגלגל האש ומשם נצמדת לנהר של האש היוצא מתחת כסא הכבוד שהוא יסוד הגלגל פי' ספר המדע, הלכ' תשוב' ח ו. ואיך יוצא נהר אש מלפניו וכל נהר בתבל זה מקורו רש"ט פלקיר' הקד' המבקש. — ואמר המשורר: ממוראו שרפי כסאו זחלו, ובכנפיהם כסו הדרת פנימו, ונהר אש מתלהט יום יום גזלו, לפני יפעתו מזעת אפֵימו דוד מינדיס, בכה"ע תקפב 97. — °ונְהַר גַּחַל: נהר גחל אש יזחל ושם הדריך מסילותיו אופן שבת ר"ח, אביר הגביר. — ובהשאלה, °כנוי לאחת הצורות של המזלות: והשלישית (הצורה השלישית מהמזלות) הנהר וכוכביו ל"ד ראב"ע, ראש' חכמי א. — וכנוי לכאו"א מסוגי השירים העברים: קראנו את שם אלה הסוגים (של משקלי השירים) , יבמ' ז ח.לפי שהנהר הוא השם המפורסם בלשוננו לנחל הגדול המתחלק רס"ע אבן דנאן, פרק בחרז, מלאכ' השיר.

*אגף, אגפים. — איתן. — אכזב. — *אמת המים. — אפיק. — אֶשֶד. — גֵּב, גֵּבִים. — גָּדָה, גְּדוֹת. — דְּכִי. — °זְרוֹעַ. — יְֹאֹר. — יָבָל. — יוּבַל. — מוֹצָא. — מַיִם. — מַעְיָן. — מצולה. — מרוצה, °מרוצת הנהר. — מָשַׁךְ, *נהר מושך. — נַחַל. —  עֵבֶר. — עין. — עָלָה. — פֶּלֶג. — שבּלת. — שטף. — *שלולית. — °שֶפֶךְ. — שׂפה, שפת הנהר. — °תוצאה, תוצאות. — תְּעָלָה.