א. נוֹף

1, ש"ז, — גֹּבַהּ, שממנו מראה יפה על המקום מסביב, Aussicht; vue pittoresque; outlook: גדול יי' ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו יְפֵה נוֹף2 משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב (תהל' מח ב-ג). — והשתמשו בו הסופרים בסהמ"א במשמ' שם כנוי לכאו"א משבעה חלקי העולם, Zone; climat: מסוף ספרד ונוף צפון ומירכתי המערב ילכו עורים לאורך, אם נכספו הנפשים אל נוה אוהבים נפשי מאד כלתה לנוה מגורך (ר"י חריזי, תחכמ' לה). דע כי חלק הבורא עולמו ז' חלקים והם נקראים בחכמת הערבים ז' אקאלים וכו' וחכמי לשון הקדש קראום ז' נופות ואמר כי כל נוף ונוף האויר שלהם משונה זה מזה כי מי שיצא מנוף תולדתו ויכנס בנוף אחר אם הוא בריא יחלה ואם הוא חולה יתחזק חליו בעבור שנוי האויר וארץ ישראל לא היה כן וירושלם כי מי שנכנס שם מנוף אחר חולה היה מתרפא שם (רי"ק, ספר הגלוי נ). תפארת וחמדה לכל הארצות היא (ארץ ישראל) כי היא הנוף האמצעי והוא משובח משאר הנופות ואוירה מזוג וטוב מכל הארצות (רד"ק, יחזק' כ ו). וחלקו את רוחב הנזכר לשבעה חלקים וקראו לכל חלק וחלק אקלים והוא לשון ערבי ובלשוננו הקדושה נקרא נוף (ר"ד גנז, נחמ' ונעים סו). שהישוב מתחלק לשבעה חלקים הנקראים אקלימים ובלשוננו נופים (ר"י קארו, תולד' יצחק עט:). אנדלוס היא העיר הגדולה בנוף החמישי לפאת מערבית דרומית (מ' אלדבי, הקד' ש"א). והנני מבאר תחומי הנופות ההם וכו' הנוף הראשון ראשיתו ממזרח מקצוי מדינות מלך צין וכו' הנוף השני יתחיל מן המזרח וילך על צין והנדי וכו' (שם ב ב).



1 עי' הערה לקמן.

2 תרגמו השבעים εὐϱίζων, ר"ל נשרש היטב. עקילס βλαστήματι, צֹמֵחַ וגָדֵל. ת"י בדרך דרש: חתנא. מנחם חברו עם נפת דֹר. דונש פרשוֹ מן נופו של אילן. והביא ריב"ג שני הפרושים: קד אח'תלפ פיה אלמפשרונ פבעצ' ג'עלה מת'ל קול אלמשנה אילן עומד במקום טהרה ונופו נוטה למקום טומאה ובעצ' פשר פיה אקלימא מת'ל לנפת דור וכו' ואנא אלי הד'א אלמעני אמיל פיה. ע"כ. — ובעברית: נחלקו בו המפרשים יש מהם ששמוהו כמו לשון המשנה אילן עומד במקום טהרה ונופו נוטה למקום טומאה ויש מהם שפרש פלך ומחוז כמו לנפת דר וכו' ואני נוטה לפרוש זה. רש"י הביא את מנחם ודונש, והוסיף עוד: ד"א כלת של יופי שכן קורין בכרכי הים לכלה נמפי. ורב החדשים פרשו במשמ' רָמָה, בסמך על לשון ערב' נופ, ניאפ نوف, שהוא חטטרת הגמל וכדומ', ואומרים שזה מקביל לעמת הר שבפסוק הקודם. והנה בערב' ההמונית ניף نيف היה גבוה מהסביבה, והשם מניפה منيفة, מוצ'ע או הצ'בה מרתפעה, ר"ל מקום גבוה שממנו מראה על המקום מסביב. ולפי הענין ובהקבלה למשוש כל הארץ, צריך לפרש נוף במשמ' תאר של יפי, והוא מקום גבוה שמשם מראה יפה.

חיפוש במילון: