פ"י, נַפְתִּי, —  נַף הַמִּשְׁכָּב בשׂמים, זָלַף עליו בשמים, besprengen; arroser; to sprinkle:  מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים נַפְתִּי משכבי מר אהלים וקנמון (משלי ז יו-יז).

—  הִפע', הֵנִיף, פ"י, תָּנִיף, —  הֵנִיף הַגֶּשֶׁם, הורידוֹ רסיסים רסיסים:  גשם נדבות תָּנִיף1 אלהים (תהל' סח י).

— פועֵ', °נוֹפֵף, — כמו הֵנִיף:  טל נופף עלי ארץ ברוכה, ממגד שמים שבענו ברכה (ר"א קליר, תפ' טל, טל תן).  והיה ביום תגמול ושלומים, להפליא עשות בינך ובין עמים, אנופף מטר נקם וטל רחמים (ר"י הלוי, ירחם בך יתום).