ב. נוֹקֵד

°, ש"ז, מ"ר נוֹקְדִים, — כמו נַקְדָּן: ורוב הפשע הזה (בהשבושים הנמצאים במקרא) תלוי על קצת נוקדים המזידים אשר בזדון מהרו וברצונם עקרו רוב ספרי ישראל (יהבי הנקדן, הקד' עין הקורא).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים