יִזֶּה, וַיִּז, ןַיֵּז, — א) פ"י, נָזָה הַדָּם על דָּבָר, זרק אותו עליו וטפטף טִפּוֹת טִפּוֹת, sprengen; jaillir; sprinkle: ואשר יִזֶּה מדמה על הבגד אשר יִזֶּה עליה (ויקר' ו כ). — ב) פ"ע, נָזָה הדם, נזרק מעצמו בכח עז טפות טפות: וישמטוה (את איזבל) וַיִּז מדמה אל הקיר ואל הסוסים (מ"ב ט לג).  פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי וְיֵז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי (ישע' סג ג).

— הִפע', הִזָּה, פ"י, הִזֵּיתָ, מַזֵּה, הַזֵּה, יַזֶּה יַז, וַיַּז, — הִזָּה את הַדָּם, הַשֶּׁמֶן, הַמַּיִם, וכדומ', כמו נָזָה קל משמ' א: ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה וְהִזֵּיתָ על אהרן ועל בגדיו (שמות כט כא). וטבל הכהן את אצבעו בדם וְהִזָּה מן הדם שבע פעמים לפני יי' את פני פרכת הקדש (ויקר' ד ו).  וְהִזָּה מדם החטאת על קיר המזבח (שם ה ט).  ויקח משה את שמן המשחה וכו' וַיַּז ממנו על המזבח שבע פעמים (שם ח י-יא).  וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית וְהִזָּה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יי' (שם יד יו).  ולקח מדם הפר וְהִזָּה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יַזֶּה שבע פעמים מן הדם באצבעו (שם יו יד).  וכה תעשה להם לטהרם הַזֵּה עליהם מי חטאת (במד' ח ז).  וְהִזָּה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים (שם יט ד).  וּמַזֵּה מי הנדה יכבס בגדיו (שם כא). — ובתו"מ: נטל את הדם ממי שהיה ממרס בו וכו' והזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה ולא היה מתכוין להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף (יומ' ה ג).  כוש של רובן (שנטמא) לא יזה לא על הכוש ולא על הפיקה (פרה יב ח).  לא היה מזה על האפר ולא על גחלים אלא על גגו של מזבח (תוספת' יוה"כ ד-ג ב).  דם  פרת חטאת שוחט בימינו ומקבל בשמאלו ומזה באצבע הימנית וכו' הזאות של פרה שהיזן שלא לשמן או שאינן מכוונות או שחיסר אחת מהן או שטבל אחת והיזה שתים או שטבל שתים והיזה אחת הרי אלו פסולות (שם זבח' א ט).  עם הארץ שבא להזות אין מזין עליו ועל כליו אלא לאחר שלשה ימים אבל חבר שבא להזות מזין עליו ועל כליו מיד (שם טהר' ח יב).  נטמא המזה במים וחזר המזה וטמא את המים (שם פרה יא ג).  מימיהן של כהנים לא נמנעו מלהזות באזוב המוטבל ובצלוחית שפיה צר (ר"ש בן כהנא, שם יב ו).  חרש שוטה וקטן שהזו ואחרים רואים אותן הזאתן כשרה (ר"י בן ר' יוחנן בן ברוקה, שם ח).  טהור אחד מזה על מאה טמאין (ר' יהושע בן קבוסאי, שם מכשיר' ג יה).  אמר לו (השליח לראב"ע) מי שהוא מזה בן מזה יזה מי שאינו לא מזה ולא בן מזה יומר למזה בן מזה מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה (ירוש' ברכ' ד א). אתם מביאים פרה ושורפין אותה וכותשין אותה ונוטלין את אפרה ואחד מכם מטמא למת מזין עליו שנים ושלש טיפין ואתם אומרים לו טהרת (מד"ר במד' יט). — ואמר המשורר: זך בעדת זכים וגאה בן גאים ושפל בין שפליה, מזה ובן מזים ומעמידי ארץ ומפילי נפיליה (ר"ש הנגיד, נה יחידתי).

— הָפע', *מֻזֶּה: כוש של רובן לא יזה לא על הכוש ול על הפיקה ואם הזה מוזה (פרה יב ח).