נָזוֹר

° ת"ז, — נטוי מקו הישר: מקצת מן המזלו' הנראות עולות כסדרן על אופן המפריש ומקצת עולות נזורות וה"ה בשקיעת' אלא שהוא בחילוף העולים נזורים שוקעים כסדרן והעולים כסדר שוקעים נזורים (ראב"ח הנשיא, צוה"א ט). השער הארבעה ועשרים בידיעת אם יהיה הכוכב הרץ נזור או ישר כשתרצה לדעת זה קח גובהו וכו' ואח"כ תקח בעת ההיא גובה הכוכב הנבוך ואם היה הרץ בצד מזרח ומצאת גובה השני פחות מן הגובה הראשון הנה הוא ישר ואם יותר הוא נזור (ראב"ע, כלי נחשת כד). מה שזכרו הקודמים מאלו הככבים הנבוכים שכאשר הם נזורים אין כח להם וכו' וזה שהם מצאו הרושם המגיע מאלו הככבים בהיותם נזורים חלוש מאד (רלב"ג, מלחמ' ה' ה ב ט). יש מדינות שלהן עולין המזלות נזורים שור לפני טלה וטלה לפני דגים (ר"ד גנז, נחמ' ונעים קכב). ומה שמזלי שור טלה דגים עולים להם נזורים מפני שמזל שור יותר נוטה אל צפון יותר ממזל טלה על כן הוא נראה על האופק קודם טלה (שם קכה). ותניח (חכמת המבטים) ביחס מדובר על זויות נצוצים בתמונה ישר נזור מתהפך ונשבר (משה ריאטי, מקדש מעט). — ובהשאלה, במשמ' הפוך, מסֹרס: ואקום ואחבר זאת המליצה ההדורה, והיא ישרה ונזורה (עמנ', מחבר' יא).

חיפוש במילון: