מ"ז, בכנ' נְחִירָיו, — שתי הפתיחות של האף, Nasenlöcher, Nüstern; narines; nostrils: מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו מִנְּחִירָיו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן (איוב מא יא-יב). — ובסהמ"א: הנון הנחה מוצאה מהנחירים (ר"י א"ת, הרקמה ב). וחוש הריח וכליו הנחירים וחוש הטעם וכליו הלשון (ר"ש א"ת, פי' המלים הזרות שבמו"נ). — °דִּבֵּר בִּנְחִירָיו: ולפעמים תשתרבב (הלשון, במקרה מחנק) הרבה ויהיה דבורו מן אשר יאמר פלוני מדבר בנחיריו והוא באמת הפך זה כי אותו שיוחס אל זה להמון העם הוא אמנם סתום הנחירים והנה זה באמת לא ידבר בנחיריו (קאנון ג ט ה).