°, ש"נ, — כמו °נִחוּר: אם יהיה הלשון בכאיב' האצטומכא חזק הנחירות והאודם יורה על תגבורת דם (קאנון ג יג א יד). ואלה המקרים (בקדחת חדה) כמו הרתת והקור והסמור וכמו הזיעה וכמו הרעיפה המופלגת וכו' וכמו התעורה השוקדת וכמו נחירות הלשון ונגוב הפה (שם ד א ב יא). ראוי שיהיה מה שנעשה מן הקירוטים או זולתם מה שאין נחירות בו בשום פנים (שם ד ה ב יב). — וּנְחִירוּת הקוֹל: אלבחוח (בערבית) הוא נחירות הקול (נרבוני, ארח חיים, בחליי החזה, כ"י ביהמ"ד שכטר). והשיעול שאין בו סכנה ולא רוע הוא המתהוה מרוע מזג כלי הנשימה או מנחירות הגרון או מנחירות קני הריאה (מ' אלדבי, ש"א ד ב).