נָטִיל

1, ת"ז, מ"ר סמי' נְטִילֵי, — נְטִילֵי כסף, עמוסי כסף, שיש להם הון רב: הילילו ישבי המכתש כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נְטִילֵי2 כסף (צפנ' א יא).



1 עי' הערה לקמן.

2 תרגמו השבעים ἐπηϱμένοι. ת"י: עתירי נכסיא, ואין ספק כי זה פרוש הענין, ואין לברר איך פרש עצם המלה נטילי. ריב"ג אמר: למא כאנ מעני נטל מעני נשא כמא תרי ונשא משתרכ ללרפע ואלחמל וכו' וכאנ מעני נטילי כסף נשיאי כסף אי רושא' אלפצ'ה אי אלאמליא' ואלאע'ניא' ולקד אחשנ אלתרגום פי קולה פיה כל עתירי נכסיא. ע"כ. — ובעבר': בהיות שהיה ענין נטל הוא ענין נשא כמו שראית ונשא משתתף להגבהה ולסבל וכו' והיה ענין כל נטילי כסף כל נשיאי כסף כלומר ראשי הכסף ר"ל בעלי ההון והעשירים וכבר הטיב התרגום באמרו כל עתירי נכסיא. רש"י: טעוני כסף. ראב"ע: נטיל משא. וכן רד"ק: נטילי כסף כלומר כל משאי כסף או יהיה נטילי כסף נושאי כסף כלומר העשירים ראשי הכסף. ע"כ. וכעין זה גם רב החדשים, אלא שקצתם אומרים שהוא כמו שוקלי כסף. וקצת החדשים מגיהים קצת הגהות.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים