*, ש"נ, — שה"פ מן נטע, כמו נֶטַע: שאני שונה שלש מאות הלכות וכו' בנטיעת קישואין ולא היה אדם שואלני בהן דבר מעולם חוץ מעקיבא בן יוסף פעם אחת אני והוא מהלכין היינו בדרך אמר לי רבי למדני בנטיעת קשואין אמרתי דבר אחד נתמלא כל השדה קשואין אמר לי רבי למדתני נטיעתן למדני עקירתן אמרתי דבר אחד נתקבצו כולן למקום אחד (ר' אליעזר, סנה' סח.). ממעטין (בשעת בצרת) במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין ובנישואין (תענ' א ז).  תביאמו ותטעמו נטיעה שאין בה נתיצה (מכי' בשלח, שירה י).  כל מעשיהן של ישראל משונין מאומות העולם בחרישתן בזריעתן בנטיעתן בקצירתן (ר' לוי, מד"ר שה"ש, חכו ממתקים).  האגוז הזה אם את מכסה שרשיו בשעת נטיעתו אינו מצליח (הוא, שם, אל גינת אגוז). — ועֶצֶם הדָבָר הנטוע, בפרט בראשית נטיעתו: זקינה ונראית כנטיעה הרי זו כנטיעה וכו' מה בין זקינה לנטיעה זקינה עד עצרת נטיעה עד ראש השנה (תוספת' שבי' א ב).  ואיזו היא נטיעה ר' יהושע אומר בת חמש ובת שש ובת שבע (שם ג).  משקין את הנטיעות עד ראש השנה וכו' מכוונין את הנטיעות עד ראש שנה (שם ה-ו).  נטיעה בת שנתה שתי כסף בת שתי שנים ארבעה כסף (ר' יוסי, בשם גוזרי גזרות שבירושלם, ב"ק נח:).  אילן שנגמם והוציא חליפין מטפח למטה כנטיעה מטפח ולמעלה כאילן (ר' שמעון, שבי' א ח).  עשר נטיעות מפוזרות בתוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן (שם ו).  הנטיעות והדלועים מצטרפין לתוך בית סאה (שם ז).  מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן (שם ב ד).  כלל אמרו בנזקין הרג את שורו וקרע את כסותו וקצץ נטיעותיו לא יאמר טול את הנבילה ותן לי את הפרה ואת הקרעים ותן לי את הטלית טול את הקצצין ותן לי הנטיעות אלא שמין אותן (תוספת' ב"ק ג ב).  מעידין אנו באיש פלוני שהרג שורו של פלוני וקיצץ נטיעותיו של פלוני והלה אומר איני יודע וכו' הרגתה את שורי וקיצצתה את נטיעותיי והלה אומר לו לאו שהוא כמתמיה (שם סנה' ו א).  לא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח ומרחיק מנטיעותיו של חבירו ומניח בכדי שלא יזיק (ב"ב ב ח).  והן שיהו נטיעות רבות על דילועין (ירוש' שבי' א ח).  לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועיף וצמא ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצלו וכשביקש לילך אמר אילן אילן במה אברכך אם אומר שיהו פירותיך מתוקין הרי פירותיך מתוקין וכו' אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך (ר' יצחק1, תענ' ה:).  כיון ששמעו הכנענים שישראל נכנסין לארץ עמדו וקצצו הנטיעות שהיו להן כיון ששמעו שנתעכבו במדבר מ' שנה היו סבורים שבמדבר תהא דירתם עמדו ונטעו נטיעות וגדלו אותן ואח"כ הכניסן לארץ (ר' יוחנן, מד"ר שמות כ).  למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאי מה עשה המלך נטע לו פרדס בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו  ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו (ירוש' ברכ' ב ח).  עלובה הנטיעה שמי שנטעה מעיד עליה שהיא רעה (מד"ר בראש' לד).  הנטיעות הללו אם את מכסה שרשיהם בעת נטיעתן הן מצליחות ואם לאו  אין מצליחות (ר' לוי, שם שה"ש, אל גינת). — ובהשאלה, לילדים: אמר לו (ר"ח לשמעון בר' בא שרצה לצאת לחו"ל) למחר אני הולך אצל אבותיך יהו אומרים לי נטיעה אחת של חמדה שהיתה לנו בארץ ישראל התרתה לה לצאת לחוץ לארץ (ר' חנינה, ירוש' מו"ק ג א).  ר' יוסי בן חלפתא ייבם את אשת אחיו חמש חרישות חרש וחמש נטיעות נטע (שם יבמ' א א). — ובהשאלה, קִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, נהיה כּוֹפֵר בעקרי האמונה: ארבעה נכנסו לפרדס וכו' אחר הציץ וקיצץ בנטיעות (תוספת' חגי' ב ג, ועוד). — ומצוי בסהמ"א: אבל חסר לב יקצץ נטיעות לפי המבוכה היוצאה לו בקצת ענינים (ר"י בר' אנטולי, הקד' מלמ' התלמיד').