°, ת"ז, מ"ר נִיצוֹצִיִּים, — של ניצוץ: המהנדס יעיין בהם במה שהם קוים לבד ובעל חכמת המבט יעיין בהם במה שהם קוים נצוציים (כל מלאכ' הגיון, מופת). והעד על זה שכבר תראה לחוש במראות השורפות קוים ניצוציים רבים יתהפכו ויתחברו יחד בנקודה אחת ושם יהיה מקום השריפה (רלב"ג, מלחמ' ה' ה ב ו). והנה כאשר נדמה הקו הניצוצי בלתי בעל תכלית ונשתמש בו כאשר ישתמש המהנדס בו לא ימנע משיתנועע תנועתו הבלתי בעל תכלית בזמן בעל תכלית (ר"ח קרשקש, אור ה' ב א). שהוא (הצמח) ניזון בארץ מהמים וצומח בכח השמש המכה בו בחום ניצוצי (רשב"צ דורן, מג"א, חלק יעקב ד).