1 עי' הערה לקמן.

2 נחלקו התרגומים והמפרשים הקדמונים בפרוש מלה זו. השבעים תרגמו כאן ϑέσις, במשמ' מעמד (ולפי נסחה אחרת ϑέλησις, במשמ' רצון), ובפרק טו תרגמו ϰατάλειμμα, ר"ל שארית, וכך גם תיאוד'. עקילס וסומכוס תרגמו בשני המקומות λύχνον, שהוא נֵר, וכך תרגמו השבעים במ"ב. וכן הפשיט' בכל מקום: שרגא. וכן ולגט' lucernam. ת"י: מלכו. ריב"ג אמר וז"ל: נירו לכם ניר למען היות ניר קד ד'כרא מעא פי כתאב חרופ אללינ ורבמא כאנא פי מעניינ וד'לכ אנ מעני למען היות ניר מא יצלח אנ יראד בה ע'יר אלשלטאנ ואלמלכ וכו' ומא יבעד איצ'א אנ יכונ קולה למען היות ניר לדוד עבדי משתעארא מנ הד'א אלמעני ללשלטאנ וללאמר ואלנהי וכו' וג'איז אנ ישאר בה פי קולה למען היות ניר אלי אלח'שבה אלתי עלי ענק אלת'ור ענד אלחרת' ויכונ אלמראד בה מלכא ושלטאנא ותרגום עול ברזל ניר דברזל ותרגום מוסרות ומוטות חנקין ונירין והכד'א תקול אלערב איצ'א ללח'שבה אלתי עלי ענק אלת'ור ניר, ע"כ, — ובעבר': נירו לכם ניר למען היות ניר כבר נזכרו בספר אותות הרפיון ואפשר שיהיו שני ענינים והוא שלמען היות ניר אין ראוי שירצה בו כי אם הממשלה והמלכות וכו' ואין רחוק עוד אצלי להיות למען היות ניר לדוד עבדי נשאל מן הענין הזה (מן נירו לכם ניר) למלך בעבור שהוא מושל ומצוה וכו' ויתכן שרמז באמרו למען היות ניר אל העץ אשר על צואר השור בעת החרישה ויהיה החפץ בזה מלכות וממשלה ותרגום עול ברזל ניר דברזל ותרגום מוסרות ומוטות חנקין ונירין והערב קוראין לעץ שעל צואר השור ניר. וכן רש"י: ממשלה וניר לשון עול. ע"כ. רד"ק כמו נר: ומה שאמר ניר על המלכות לפי שהיא כמו נר לעם להאיר להם. ע"כ. וכך רב החדשים.