* 1, ש"ז, מ"ר נִירִים, — במלאכת האריגה, חוטים ארוגים על הקנים שעל ידיהם יגביהו וישפילו את חוטי השתי כדי לעשות דרך לחוט הערב2: הנוגע בכובד העליון בכובד התחתון בנירין2 ובקירוס וכו' (כלים כא א). שני נירין בחף אחד ושני חפין בניר אחד (ירוש' שבת ז ב). אין לוקחין מגרדי לא אירין ולא נירין ולא פונקלין ולא שיורי פקיעות (ב"ק קיט:). — בַּת נִיר3, מ"ר בַּתֵּי נִירִים: והטווה והמסך והעושה שני בתי נירין4 בנירין בקירוס נפה בכברה ובסל (שם יג ב). ובשפה שני חוטין ברוחב שלשה בתי נירין (גמ' שם קה.). — ומ"ז נִירַיִם, (ניריים): העושה שני בתי נירין בניריים5 ובקירוס (שבת יג ב).
1 בערב' ניר نير, וכן בסור' נירא. ופרשו המלונים הערבים וז"ל: אלניר אלקצב ואלח'יוט אד'א אג'תמעת, ע"כ, — ובעבר': ניר הוא הקנה והחוטים כשהם מחבּרים יחד. ועי' הערה הבאה.
2 כך רמב"ם כאן, וזה גוף לשונו בערב': ונירים אלניר והי אלאכיאט אלמנסוג'ה עלי אלקצב אלד'י בג'בדהא תרתפע בעצ' אלאכיאט וינעמל טריק חתי ימשי אלנזק באלכ'יט, ע"כ, — ובעברית: הם החוטים הארוגים ע"ג הקנים אשר בהמשכם יוגבהו קצת החוטים ויעשה דרך שילך הכדכד בהחוט.
3 כך היחיד בארמ' בגמ' (שם קה.): אמר אביי תרתי בבת נירא. כך בכ"י (ד"ס), וכך גם הערוך בערך בת נירא, וכך ברש"י. ולא כמו ברב ספרי הדפוס בבתי, וכבר הגיה הב"ח בבת, ובקצת הדפו' הקדומי' בבי נירא, אך גרסת הכ"י והערוך ורש"י מכרעת.
4 ופרש ר"ח וז"ל: פי' מכניס חוטי השתי בנירין שיעלה זה וירד זה ויבא הערב ויחזור השתי יעלה התחתון וירד העליון ויבא הערב.
5 כך בכ"י, וכך במדב"מ. ובספרי הדפוס בנירין. ושאלו בגמ' (שם קה.) מאי בנירין אמר אביי תרתי בבת נירא וחדא בנירא ( בפי' הגא', הוצ' אפשטיין, כלים כא א, הגרסה בכורא), ופרש"י: שתי פעמים מרכיב לחוט של שתי בבת נירא וכו' ופעם שלישית מרכיבו על חוט הנירא שקורין ליצ"א המורכב על הקנה.