1 כך מנֻקד במשנ' מנֻקד, (כלים י ד) כ"י פרמה, וכך במשנ' אבות עם נקוד עליון בסדור תימני כ"י בריט' מוז' מספר 2227, וכך גם בפרקי אבות מנֻקד' כ"י ביה"ס כזנתנסי ברומא משנת רכח. וביוד פתוחה, נְיַיר,  כך בקטע משנ' מנֻקד' ביצ' ד ד), גיט' ב ד מהגני', ביהמ"ד שכטר. ולא נתברר עד כה בדרך מספיק מקור מלה זו. הקדמונ' לא בקשו לה מקורות, והחדשים לא הצליחו ביותר בחפושם. משה קוניץ בפרושו ל (בחינת עולם יג מ) אמר כי היא המלה נִיר שבנירו לכם ניר, והכונה היא שדה, ע"ש הקוים שהעט עושה על הנייר כמו המחרשה על  השדה. ל' לֶו (Graph. Requisiten, 98), גזרה מן נייר במשמ' חוטי האריג. לוי מן נור نورבערב' במשמ' פרח. קוהוט אומר וז"ל: אולי מל"ע ניר בקבוץ אניאר גמא Schilf, ע"כ, כאלו היה באמת בערב' ניר במשמ' גמא, וזה בדוי מעקרו. יסטרוב אינו מפקפק וגוזרה מן נור ומחליט כי משמ' נור הוא לבן, חלק, ופרוש נייר היא דף חלק, לא כתוב. ואין צרך להוכיח כי כל זה אינו מספיק. ויותר נראית לי דעתו של י"ה בונדי (J. H. Bondi, Zeitsohr für Äg.. Sprache, 33, 67.), שהוא סֹבר כי מקור מלת נייר כמו מקור מלת פפייר היא המלה הידועה papyrus, שהוא כבר הוכיח במאמרו (שם, דף 66-62) כי היא מלה מָרכבת, שחלקה הסופי הוא yeor, שהוא יאור, והוא יאור מצרים שבו גדלו הקנים שהם שמשו גם למעשה הגליונות לכתיבה. י"ה בונדי סִיֵּם את דבריו שם בזה הלשון: Man darf daher wohl die Vermutung hegen, dass auch hierin (בהמלה נייר) das Wort eioor steckt. Was für eine Bildung man in נייר zu sehen hat, ob es der Rest eines verstümmelten Wortes ist, das bleibt eine Frage. אבל, רגלים לדבר, כי נייר, שהוא נמצא ב(תוספתה מע"ש ה א) גם בגרסת ניאר, וכן בתשובות הגאונים (הוצ' הרכבי, סי' ע), הוא צמצום של הרכבת שתי מלים ני-יאור, והמלה ני כמו בת זוגה יאור גם היא מלה מצרית, שהיתה משמשת בלשון זו אולי במשמ' יריעה או גליון, וני יאור הוא גליון של היאור, העשוי מצמח היאור. ולא עוד אלא שנראה לי כי הרכבה זו ני יאור כצורתה וכמשמ' נמצאת במקרא, בישעי' יט ה-י, שמדֻבר שם על חֹרב היאור וקמילת הצמח, וכתוב שם לאמר: ונהר יחרב ויבש וכו' קנה וסוף קמלו ערות על יאור על פי יאור וכל מזרע יאור יבש נדף ואיננו וכו' ובשו עבדי פשתים שריקות וארגים חורי והיו שתתיה מדכאים כל עשי שכר אגמי נפש. כך הנסחה של המסורה. וכבר התלבטו הקדמונים והחדשים בפרט בחצי הראשון של פסוק ז: ערות על יאור על פי יאור ובחצי האחרון של פסוק י: כל עשי שכר אגמי נפש, וגזרו כל החדשים כי שני אלה חצאי הכתובים הם משֻבשים ויש בהם תבות כפולות ומסֹרסות שנשמטו ממקומן ונכתבו במקום אחר למעלה או למטה, וכבר הגיהו קצתם הגהות מתחלפות (ועבש כל אחו, או ועבר כל ירק, במקום ערות על יאור וכו'), אך בכל אלה ההגהות לא נרפאה מליצת הכתובים. ואחרי העיון והדקדוק בכל מלה וכל אות ואות בשני הפסוקים הופיעה לפני עיני נסחה שאינני מפקפק להחליט כי בזו הלשון יצאו שני הכתובים מפי יוצרים, והיא: וערת כל פי יאור וכו' כרשו כל עשי ני יאור. זו היא הנסחה, ופרוש ועָרַת כל פי יאור הוא: וייבש כל הגמא של היאור, והוא מקביל לחציו השני של הפסוק וכל מזרע יאור יבש, ופרוש כרשו כל עשי ני יאור הוא: יהיו עצֵבים כל האומנים העֹסקים במלאכת הנייר, והוא מקביל לחציו הראשון של הפסוק והיו שתתיה מדכאים. בנסחה זו יש מלה אחת שהיא ודאית אצלי בצורתה ומשמעה, והיא פי יאור, שאין לי ספק בדבר שהוא הוא השם המצרי להצמח שהעתיקו היונם בכתבם πάπυϱος. החכם י"ה בונדי שהזכרתי למעלה כבר ראה כי במלה זו מסתתר השם יאור, ואמר כי הצורה העקרית של המלה במצרית היתה pa-p-yeor, החלק pa הוא בקפטית כעין ה הידיעה, והכונה בצרוף זה היא: הדבר של היאור, הצמח שגדל בו. אך ראֹה לא ראה כי המלה המצרית נמצאת במקרא בלי pa הידיעה, אך בצרוף החלק פי, ורגלים לדבר כי הברה זו היתה משמשת במצרית במשמ' צמח, עשב. בלשון קפטית יש מלה ΦIH, הובאה במלון לשון קפטית של שפיגלברג (Spiegelberg, Kopt. Wörterb. S. 91) בתרגום בלשון יונית βλαστός, שהוא תרגום פרח, נץ, נִצה בעברית, ולפי דעת ד"ר אלברייט (Dr. Albright) אפשר כי הצרוף prt שנמצא בהכתבות המצריות להמשג צמח היתה הברתו (piye(t. על כל פנים בזה אין שום ספק כי בשתי המלים פי יאור שבכתוב הנזכר הכונה היא להשם המצרי להצמח ההוא. לא כל כך פשוטה וברורה היא מציאות ני יאור כאן. בסוף פסוק י בנסחה המסורה כתוב כל עשי שכר אגמי נפש. וכבר התקשו כל המפרשים בפרוש שלש המלים האחרונות, ורב החדשים החליטו כי הן משבּשות. והנה אם תתבונן בשתי המלים אגמי נפש תמצא בהן הצרוף אגמינ-פש, ויש לשער כי צרוף אגמינ הוא סרוס של ני גמא, ושתי האותיות פש הנשארות הן כפול משֻבש מן המלה שכר שלפניהן, ואפשר לאמר כי בני גמא היתה הכונה להנייר שהיו מכינים מהפי יאור. ואעפי"כ יותר מסתבר לי כי המלה גמא היתה כתובה קדם על הגליון אצל פי יאור בתור פרוש לשתי אלה המלים, ונשתרבבה אח"כ למטה לתוך עצם הכתוב שלא במקומה. ובמקום גמא כאן היתה כתובה המלה יאור היתרה בפסוק ז אחרי המלה ערות, והיה כתוב כאן ני יאור, שנצטמצם אח"כ לניאר, נייר. פרושו המדֻיק של הצרוף ני לא נתברר לי. בין המלים המצריות שנתגלו עד כה לא נמצא צרוף זה, ולעת עתה אין לנו אלא לפרשה לפי הענין כאן, ואם נזכר מה שהעיד הירודוטיס (ה נח) כי היונים הראשונים קראו להם διφϑέϱαι, עור דק, והרומאים כמו"כ membrana, אולי לא נטעה אם נשער כי כעין זה היה גם עקר פרוש המלה ני במצרית, כעין עור דק, מפני שגם הם כתבו בודאי בתחלה על עור דק קודם שהמציאו מלאכת הנייר מהגמא. בדבר פרוש המלה ערות ר' ערך ערת. המלה שֶׂכר היא לפי דעתי סרוס מהמלה כרש, כמו בערב' כרת' كرث במשמ' צער ויגון, ועי' ערך  שֶׂכר בהערה. אדות התרגשותם של המצריים בזמן של חֹרב וחסר תנובת הגמא עי' פלינוס, הובא ב Enc, Brit. ערך papyrus: So indispensable did it become that it is reported that in the reign of Tiberias, owing to the scarcity and dearness of the material caused by the failure of the papyrus crop, there was a danger of the ordinary business of the life being deranged (Pliny, N. H. XIII, 13). גם באשור' נִיַיר, עי' Zimmern, Akkadische Fremdwörten 1915. 19; Meissner, Babylonien u. Ass. II (1925), 492.

2 בקצת ספרים נייר מחוק.