°, ש"נ, —  סגולת מה שהוא נֹכְחִי: ונתאמת שהמחשבה הגוזרת שיש שם (אצל קו המשוה) יציאה מן השווי בסבת קרבת השמש היא מחשבה נפסדת כי נכחיות השמש שם יש לה פחות היזק ושנוי לאויר מקרבתה הנה(קאנון א א ג א).  שוכני האקלים הרביעי, כי לא ישרפו בהתמדת נכחיות השמש לראשיהם (שם).  חזק הכעס והגבורה וטיב ההכנה ונכחיות העיון (שם ג יא א ג).  הנה הרחם יקרה לו שיטה אל אחד צדי האשה ויסור פי הרחם מהנכחיות אשר יוצק עליה הזרע (שם כא ד ה).  ושאין נכחיות השמש שם שורף כמו שישרוף בהתמדת הנכחיות והקורבה לנו (ר"י אברבנאל, בראש').  הקשת הוא דבר טבעי יתילד מנכחיות השמש והכאת נצוציו בדבר הלח (שם, נח).  וראה השמש יורד להכנס תחת הארץ בנכחיות גבעון (הוא, יהוש' י יב).  תניח קרן המציצה תחת צידי הכסלים על נכחיות הנחיר אשר ממנו יזול הדם (פרקי משה ט).  השמש בהיותו בעגולת סרטן כי אז יהיה נכח ראשנו ולכן יחמם אותנו הרבה לנכחיותו כי באים ניצוציו ביושר (ר"מ אלבילה, ראש' דעת סג:). ושום פגישה לא תעשה אלא מנכחיות גבולים כלומר נקודה לנקודה ושטח אל שטח כאשר ימששו ויגעו זה בזה (ר' הלל, תגמ' הנפש, בסוף).  שבמקום קו השוה נכחיות השמש שם בשווי (ר"י פרובינצלו, שו"ת בדבר למוד החכמות, ד"ח סח).  לפי שיכה השמש על ראשם בעת הנכחיות וכו' שנכחיות השמש בשוכני תחת הקו השוה יותר מעט מזיק וכו' שיותר יתרחק השמש כשיתחיל לנטות מהנכחיות (רש"ט שפרוט, עין כל, כ"י ביהמ"ד שכטר).— ובמשמ' תפנית, direction: שהמרגלים יבואו ויגידו לו ענין יריחו לדעת אם ראוי לעבור נגדו או לעבור הירדן בצד ונכחיות אחר (ר"י אברבנאל, יהוש' א יא). — ובמשמ' התנגדות: שהתפלל (יצחק) והעתיר על ההתנגדות והנכחיות שהיה לה כי עקרה היא (מדרשי התורה, אנשלמה אשתרוק, הוצ' עפשטיין). — ובמשמ' המָצא לפני פלוני, Présence: שהחושים לא ישיגו מוחשיהם אלא עם מקרי הגשם וכו' וגם יצטרך עם זה שיהיה המוחש נכחם ובכלים גשמיים ואמנם כח המדמה אע"פ שאינו צריך לנכחיות המוחש הנה הוא יצייר כל מקרי הגשמים (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 37).